בידספיריט | מחברת בכתב-יד - ועדת הכספים

מחברת בכתב-יד - ועדת הכספים במחנה מעצר של גולי האצ”ל והלח”י בגילגיל (קניה) - פריט היסטורי יחיד במינו! - מחברת עבה ובה רשומים בכתב-יד פרוטוקולים מישיבות ”הועדה הכספית” במחנה מעצר של גולי האצ”ל והלח”י באפריקה. [גילגיל, קניה], דצמבר 1947 - יוני 1948. המחברת כוללת רשימות מפורטות מדיוני הועדה. רובן עוסקות בהקצאת כספים בתחומים שונים של חיי המחנה: מוצרי מזון, חלוקת סיגריות, פעילויות כגון ”יום ספורט” והקרנת סרטי קולנוע, ועוד. כמו כן, מספר פעמים מוזכרת הוצאתן לאור של שתי מהדורות ”ספר המעצר והגלות”. בסוף המחברת רישומי מתן וגביית הלוואות וחשבונות שונים. בעמוד הראשון של המחברת נכתב: ”האספה הכללית שהתכנסה היום החליטה לבחור בדוד רוזנצוויג, יצחק קלמי ומנחם ברגר בתור חברי הועדה הכספית...”. (רוזנצוויג וברגר היו מראשוני גולי האצ”ל והלח”י אשר הוגלו באוקטובר 1944). בהמשך התקופה התחלפו חברי הועדה, וכפי שנזכר במחברת שלפנינו, כמתואר להלן. הדפים הראשונים כתובים בכתב יד אחד, ומעמ' 7 [ט' בסיון תש”ח,16.6.48], מספר עמודים בכתב יד שונה, מחבר הועדה הכספית שהתמנה אז. כך גם בפרק השני: ”הצעות תקציב ותוספות להצעות תקציב”, המתחיל בעמ' 29. הדפים הראשונים הם מהכותב הראשון, והדפים הבאים מהכותב השני. הפרק השלישי, ”חשבונות שונים בפיקוח הועדה הכספית”. עמ' 45 ואילך. גם בו מחולקים הדפים כנ”ל. פרק ד': ”הלוואות (יומן של תשלומים וגבית הלוואות, מפרעות וכו')”. עמ' 65 ואילך. פרק ה': ”שונות (סעיפי הוצאות להצעות תקציב)”. עמ' 80 ואילך. רקע היסטורי: ביום חמישי, ה-19 באוקטובר 1944, הקיפו כוחות צבא בריטי גדולים את מחנה המעצר בלטרון. בבוקר הוצאו 239 עצורים (רובם חברי מחתרות אצ”ל ולח”י או עולים בלתי לגליים), מן הצריפים, נכבלו בידיהם, ולאחר שנעשה חיפוש על גופם, הובלו אל מחוץ למחנה. כבולים הועלו על משאיות, ומלווים במכוניות משוריינות, עשו דרכם אל שדה התעופה בווילהלמה והוטסו למחנות מעצר במושבות הבריטיות באפריקה. בהתחלה הובאו למחנה סמבל שבאריתראה, אולם לאחר שברחו משם מספר עצירים, ב-2 במרס 1947, פונו כל העצירים ממחנה סמבל, הועמסו על משאיות והועברו, כשהם כבולים ונתונים לשמירה קפדנית, לנמל מסאווה. שם הועלו על אנייה, ובתנאים קשים של חום וצפיפות, הפליגה האנייה לנמל מומבסה שבקניה. מן הנמל הוסעו העצירים ברכבת עד שלבסוף הגיעו למחנה המעצר בגילגיל. המחנה שימש בעבר בית סוהר לחיילים שנידונו בפלילים ותנאי המגורים והסניטציה שם היו ברמה נמוכה ביותר. האקלים היה קשה והמקום שרץ יתושים. העצירים לא השלימו עם המצב, וכשבועיים לאחר הגיעם למקום, פתחו בפעולות מרי. תקוות השלטונות הבריטיים כי ריחוק המחנה בגילגיל ימנע בריחות היו תקוות שווא. זמן קצר לאחר המעבר לגילגיל החלו העצירים בחפירת מנהרה, ומאוחר יותר אף בוצעו בריחות. מעצר ממושך במקום נידח טומן בחובו סכנה של ניוון פיסי ונפשי. הבידוד, הריחוק מהמולדת וחוסר כל ידע לגבי מועד שחרורם, עלולים היו לפגוע קשה בתפקודם ובנפשם של הגולים. כדי להתגבר על בעיות אלה, החלו העצירים בפעילות חברתית ותרבותית ענפה. הוצא עיתון יומי, נערכו קורסים שונים, וכן נערכה פעילות ספורטיבית. במחנה גילגיל שהו עצירי המחתרת הללו עד לשחרורם והשבתם ארצה ביולי 1948. המחברת שלפנינו כוללת רשימות מחצי השנה האחרונה בחיי גולי האצ”ל והלח”י, טרם שחרורם. מחברת 21 ס”מ, כ-40 עמודים כתובים (מרבית דפי המחברת, בין הפרקים, ריקים). מצב טוב. כתמים וחורים במספר דפים. כריכה קרועה.