בידספיריט | יזכור - מנשר מודפס על

יזכור - מנשר מודפס על טביעת אניית המעפילים פטריה בעקבות פיצוץ שביצעה ”ההגנה”- תש”א 1940 - דף מודפס מאת משמר הישוב, ”יזכור ישראל את חללי ”פטריה”... אשר שילמו בחייהם על רצונם למצוא מפלט במולדת, ואשר קנו במותם את הזכות לאלפי אחיהם לעלות בחוף הארץ”. פריט היסטורי, נדיר ביותר. לא נראה במכירות פומביות! פַּאטְרִיָּה (בלטינית: Patria, 'מולדת') הייתה אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס. על מנת לעכב את הגירוש הטמינה ”ההגנה” פצצה באונייה בעת שזו עגנה בנמל חיפה, במטרה לגרום לה נזק קל; אך הנזק היה גדול מהמתוכנן, והאונייה טבעה ב-25 בנובמבר 1940. עקב כך טבעו למעלה מ-208 מעפילים (המספר המדויק אינו ידוע, אך ההערכות הם שמדובר בכ-250) ו-2 שוטרים בריטים. פרשת הפאטריה יצרה הד גדול ביישוב העברי. בתחילה נפלה האשמה על האצ”ל, וכן נפוצו שמועות על התאבדות מתוך יאוש או על סוכנים נאציים שביצעו פעולת חבלה; אולם עד מהרה התברר שהפעולה נעשתה על ידי הנהגת היישוב כצעד של מחאה נגד כל ניסיון לעצור את העלייה, ונציגים בולטים, בהם כצנלסון הכריזו על המעפילים כעל ”קורבנות המאבק לעלייה” ועל המעשה כמעשה ציוני גדול. רבים הבינו כי איום רב נשקף ליהדות אירופה מגרמניה הנאצית, והזדהו עם מאבקם של המעפילים להגיע אל חופי הארץ ולהתיישב בה. אולם הציבור היהודי הזדעזע ממספר הקורבנות הרב שטבעו ממש מול חופי הארץ, והפרשה פגעה מוראלית בתנועת ההעפלה. בין היתר נכתב בדף שלפנינו: ”הישוב לווה דומם את קרבנות העם. גם ביטוי לא ניתן לאבל. באמתלה של ימי מלחמה משתיק השלטון כל ביטוי עברי ישר וגלוי...”. ”נוכח טביעת האניה גילוי הקצינים החיילים, השוטרים ואנשי הצי, מדות אנושיות נעלות, מידות אשר בהם משתבחת האומה הבריטית. הם לא חסו עמל ולא נרתעו מסכנה למען הציל נפשות. מי יתן ורגש זה אשר תקף את כולם למראה יסוי המעפילים לא יחלוף מלבם, ואזי יחסכו מבני עם מורדף ומעונה הרבה יסורים יתירים...”. התאריך: כ”ז חשון תש”א. 28.11.40. הטקסט מוקף במסגרת שחורה לאות אבל. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים.