בידספיריט | עשרות מכתבים מרתקים של פועל

עשרות מכתבים מרתקים של פועל בגדוד העבודה 'מחנה יוסף' על שם יוסף טרומפלדור - שנות ה-20 - עשרות מכתבים חשובים ומרתקים מאת בני משפחה אשר שרתו כפועלים בגדודי העבודה. כ-300 עמ' בכתב יד, הכוללים חומר היסטורי חשוב ביותר שטרם נחקר. תרע”ט-תרפ”ח [1919-1928]. ארכיון שלם המקפל תקופה חשובה. נדיר מאוד! רקע היסטורי: 'גדוד העבודה וההגנה על-שם יוסף טרומפלדור' היה תופעה קצרת ימים בתולדות הציונות ותנועת העבודה, ובכל זאת השפעתו הייתה גדולה מאוד. הוא פעל במשך כשמונה שנים. יחודו הרעיוני של הגדוד נעוץ בשאיפתו ליצור חברה שוויונית - 'קומונה ארצית' של פועלים בכל רחבי הארץ, והשפעתו הוטמעה בדרכה של תנועת העבודה ובהתפתחות ההסתדרות הכללית. חברי גדוד העבודה הקימו בסך הכול שלושה קיבוצים - עין-חרוד, תל-יוסף ורמת-רחל, אולם מורשתם מושרשת עד עצם ימינו בתפיסת ההתיישבות הציונית. במלאת חצי שנה לנפילת תל-חי, נערך בי”א באלול תר”ף (25 באוגוסט 1920) טקס אזכרה בגבעה מעל בית העלמין בטבריה בהשתתפות 80 סוללי כבישים. את המִסדר הלילי יזמו ממשיכי דרכו ונאמניו של טרומפלדור, יצחק שדה ויהודה אלמוג. כך נוצר גדוד העבודה, פעל והתקדם והתרחב. בתחילה גם לא נקרא גדוד העבודה, אלא 'גדוד מחנה יוסף' [כמו שחתום על כמה מהמכתבים שלפנינו]. בספטמבר 1920 קבע מרכז הגדוד את מקומו במושבה מִגדל, ולראשונה נקבעה נקודת קבע לגדוד, להבדיל מקבוצות העבודה הקבלניות שנעו ונדו ברחבי הארץ. [מתוך מאמרו של ניר מן ”הגדוד ששם אותנו על המפה”]. לפנינו ארכיון המכיל התכתבות ענפה בין אליהו בג בג, חייל בגדוד העבודה, ”מחלוצי הארץ ובוניה”, ובין אחותו שרה בג בג וחברתו [לימים אשתו] עדה קלובר (המשרתת אף היא בגדוד, במגדל). על שניים מהמכתבים יש חותמת של גדוד העבודה. הארכיון כולל עשרות מכתבים המתארים את הוי החיים של שלושת הכותבים הנ”ל, וכתובים בשפה נהדרת ובכתב נאה. יש בהם חומר היסטורי מרתק בעניינים שונים. ישנם גם כמה שירים יפים בכתב יד. המכתבים שלפנינו כוללים גם תיאורים של הפעילות בקיבוצים, כגון: שמירה, עבודה, וגם אסיפות חברים, קבלת החלטות והחיים בקבוצה. בין הפריטים הרבים: א. מכתב יפה מאת שרה, הכותבת לאחיה: ”אני, שמחה אני לראותך מקדיש חייך לטובת המולדת, ואחי! בנפשך חלל על מזבח אהבה אל תמות מות פחדים, מות כיתר גיבורי, גיבורי המולדת הלא המה שמשון הגיבור, יהודה המכבי ובר כוכבא”. המכתב עם כתמי דם, והיא כותבת: ”אחי, שמור את הדם הקדוש הזה כי למזכרת שלחתי אותו... ימלאך רוחך אומץ כביר ונלחמת בגבורה”. ב. מחברת-יומן ובה מכתבים אישיים ויפים של עדה בג בג [תרפ”ה 1925]. ג. מחברת נוספת [7 עמודים] של יומן מעניין, כותב לא ידוע, שהיה פועל בפתח תקוה. ד. מחזה מעניין בכתב ידו של אליהו, אותו כתב ביפו, והוא שולח אותו לקרוביו באילת השחר. ה. תיאור ספרותי, נכתב בתל-אל-כביר [מצרים] בשנת תרע”ט. ו. ישנו גם מכתב יפה בכתב ידו של חכם זכריה, לכבוד חתונתם של אליהו בג בג ועדה קלובר [תרפ”ד 1924]. בהרבה מהמכתבים הוא מתאר את געגועיו לאהובתו הרחוקה, כמו למשל באחד המכתבים הוא פותח: ”שלוך לך עדה יקירתי, השעה העשירית בלילה, לקחתי את הרובה והלכתי לישון על הגורן, אבל לא שכבתי לישון, כי הרבה הגיתי בך. וכי אפשר להביע לך בכתב מצב שכזה..”. במכתבים אחרים הוא עוסק בעניינים חשובים, כמו למשל באחד המכתבים שהוא כותב לעדה הוא מספר על פגישתו עם יבניאלי בעניין התימנים. ישנם מספר מכתבים באנגלית מאת אליהו. בחלק מהמכתבים הוא נזכר כמתגורר אצל משפחת לרר בבאר יעקב. מכתבים נוספים גם מחיה בן בג בג, אחותו של אליהו, ובעלה יעקב טייטלמן. מצורפת תמונה קטנה (כנראה של שרה). על הכותבים אליהו בג-בג [בנשמידט] נדד בין כמה קיבוצים, בין היתר: דגניה, כנרת, באר טוביה, באר יעקב, עין חרוד וגם בנווה שלום, על גבול יפו. חיה בג בג עלתה עם הוריה מרוסיה כשהיתה בת שלוש עשרה בשנת 1913. אביה רכש חווה חקלאית במושבה באר יעקב, והמשפחה התיישבה שם. עקב קשיים כלכליים חזר האב לרוסיה ונהרג שם באחד הפוגרומים. אחיה הגדול של חיה, מיכאל, המשיך לעבד את המשק, עד שהכישו נחש ארסי, ומת גם הוא. חיה היתה חברתה הקרובה של שרה ציזיק הי”ד מגיבורות 'תל חי'. נישאה ליעקב טייטלמן, חייל בגדוד העברי בשנת 1919. מצב כללי טוב. כתמי זמן ובלאי אופייני.