בידספיריט | ספר שושן הרפואה וספר משפטי

ספר שושן הרפואה וספר משפטי הכוכבים – שני חיבורים בכתב יד [בעברית], המאה ה-15 - לא נדפסו מעולם - משפטי הכוכבים הינו עותק יחיד בעולם מלבד שני עותקים השמורים בספריות ציבוריות! - כתב-יד ענק, הכולל חלקים גדולים מאד של שני חיבורים קדומים וחשובים, ובסופו דפים אחדים בכתיבות שונות. 218 דפים. נייר. סימני מים דומים ל Briquet, Les Filigrainesמספר 10706 מהשנים 1480-1450. כתיבה ספרדית או פרובנצאלית. הערות רבות מאוד בשולי הדפים, כמעט בכל דף. א. ספר שושן הרפואה המחבר הוא ברנרד דה גורדון, והתרגום העברי שלפנינו נעשה בידי יקותיאל בן שלמה מנרבונה. ברנרד דגורדון (צרפת, 1260-1320 לערך) היה רופא משכיל ומיומן. הוא למד רפואה במכללה המפורסמת בעיר בלירנו באיטליה ולימד באוניברסיטה במונפלייר בצרפת. אנו מתרשמים מכתביו שהוא היה בקי לא רק בספרות הרפואית אלה גם בספרות הקלאסית. אפשר גם למצוא השפעות של אסטרולוגיה בכתבי הרפואה שלו. חיבורו העיקרי הוא ספרו Lilium Medicinea שנכתב במונפלייר בשנת 1303. חיבור זה היה בין  ספרי הרפואה הנפוצים ביותר באירופה במאה הי”ד ותורגם לשפות אחדות, בין השאר גם לעברית. המקור הלטיני נדפס בשנת 1480, רק כשלשים שנה אחרי המצאת הדפוס באירופה. ספר זה היה מקובל מאד גם בקרב הרופאים היהודים שקראו בו גם במקור הלטיני וגם בתרגום העברי. כה אהוד היה הספר שהוא זכה לשני תרגומים לעברית ששרדו בכתבי-יד אך לא נדפסו: התרגום הראשון נכתב   על ידי משה בן שמואל מרוקמאור, בשנים 1359-1369 בשיביליה שבספרד  ונקרא ”פרח הרפואה”, והוא קיים רק בשני כתבי-יד. התרגום השני, ”שושן הרפואה”, נעשה על ידי יקותיאל בן שלמה מנרבונה  משנת 1387, ששרד ב25  כתבי-יד  והוא התרגום שהועתק בכתב-יד זה. ב. משפטי הכוכבים ספר משפטי הכוכבים מאת  עלי אבן אבי אל-רג’אל. מתורגם מהמקור הערבי על ידי שלמה דאוין מרודיס (פרובנס). המחבר, עלי אבן אבי אל-רג’אל, נולד בספרד המוסלמית ושהה בעיר טונס משנת 1016-1040 לערך. ספרו העיקרי היה על עריכת הורוסקופים לפי מצבם של כוכבי הלכת בשמים. ספר זה תורגם לעברית פעמיים, פעם על ידי שלמה אבן  דאוין מהתרגום הלטיני ונקרא ”משפטי הכוכבים”  ופעם נוספת על ידיד מתרגם אנונימי. ספר ”משפטי הכוכבים” הנ”ל שרד רק בכתב-יד זה ובשני כתבי-יד נוספים. רקע קצר על מלאכת התרגומים העבריים לחיבורים של חכמי אומות העולם רבי אשר בן יחיאל, הרא”ש (1250-1327) הורה לתלמידו רבי יצחק בן יוסף הישראלי ללמוד את חכמת התכונה, ולחבר חיבור אסטרונומי, לשם הסברת כללי קביעת הלוח העברי. הוא עשה כמצוות רבו, וקרא לחיבור 'יסוד עולם'. גם הגר”א מוילנה עודד את תלמידו רבי ברוך שיק משקלוב לתרגם ספרי מדע לעברית, כפי שמצטט הרב שיק בהקדמה לתרגומו לספר ספר אוקלידוס שתרגם: ”כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד”. וכתב הראי”ה קוק: ”ימים מקדם נזכרה, בעת אשר נראה תלמידי חכמים ותיקים, באים להרחיב לנו את הספרות המדעית, ורגשי תקווה וגודל נמלא, הימים אשר בעל 'יסוד עולם' ערך את ספרו, כדי למלא עצת רבן של ישראל – הרא”ש ז”ל”. שאלת אמיתותה של חכמת האסטרולוגיה העסיקה את גדולי הרבנים באותה תקופה. היו מהם שראו בה ערך רב, ביניהם רבי אברהם אבן עזרא, אשר גם השתמש בה בפירושיו לתורה. גם אותם מגדולי ישראל שהתנגדו לחכמת האסטרולוגיה, לא אצל כולם היתה ההתתנגדות מסיבות עקרוניות ומדעיות, אלא שסברו שעם ישראל לבדו אינו נתון תחת ממשלת הכוכבים, בבחינת ”אין מזל לישראל”. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות כמעט בכל הדפים, שבמקומות מסוימים גרמו לדהיית חלק מהטקסט. קרעים בשולי הדפים. סימני עש. דפים רופפים ומנותקים. דפים ספורים פגומים בעקבות העש והקרעים.