מכתב יקר המציאות, בכתב ידם ובחתימתם של האדמו"ר מסאטמר והאדמו"ר מבלאזוב!

מכתב יקר המציאות, בכתב ידם ובחתימתם של האדמו"ר מסאטמר והאדמו"ר מבלאזוב!

מכתב המלצה בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישראל שפירא זיע"א מבלאזוב. נדיר ביותר!!!
תחת דבריו נוספו שתי שורות בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי יואל מסאטמר זיע"א. 25 מילים בכתב יד קודשו, מלבד חתימתו הקדושה.
ברוקלין. כתוב על נייר רשמי של האדמו"ר מבלאזוב.
28 ס"מ.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), בן האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל "קדושת יו"ט", ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל "ייטב לב". האדמו"ר רבי יואל נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו המיוחדת. עוד בטרם חתונתו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים, בהם הרב משה גרינוולד בעל 'ערוגות הבושם'. לאחר חתונתו התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בשנת תרע"א מונה הרב טייטלבוים לרבה של אורשיווא.
בראשית מלחמת העולם הראשונה חזר לסאטמר וניהל בה בית מדרש. משנת תרפ"ה כיהן כרבה של קראלי, ומשנת תרצ"ד הוכתר כרבה של סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית החסידית בטרנסליבניה. בשנת תרצ"ט הוא מתואר בעיתונות כ"אדמו"ר שהשפעתו פרושה על פני כל רוסיה הקארפאטית המשתייכת לרומניה. בכל המחוז הוא ממנה רבנים, שוחטים וגבאים".
בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם. בשנת תשכ"א נבחר לכהן כנשיא העדה החרדית בירושלים, אף כי התגורר בחו"ל. לאחר פטירת הרב זליג ראובן בנגיס בתשי"ג, מונה האדמו"ר גם לגאב"ד העדה.
השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת ועוד.

האדמו"ר רבי ישראל שפירא זצ"ל מבלז'וב- נולד בעיר ריישא שבגליציה בחודש מרחשון תר"ן. מילדותו הגה בתורה בשקידה ובדבקות ובגיל בר-מצווה כבר הוסמך לרבנות. בתחילת דרכו התמנה לרבנות בפעם הראשונה בחייו בעיר פרוכניק שבגליציה. עם פטירת אביו בשנת תרצ"א, ויתר רבינו לאחיו הרב אליעזר שפירא בעניין ההתמנות לרבנות העיר ריבטיטש ולאדמו"רות ונתן לו לנהוג באדמו"רות ולהמשיך את שושלת בלאזוב. לפיכך היגר לעיר איסטריק בה התמנה לרבנות והחל לנהוג כאדמו"ר חסידי ללא חסידות.
בעת מלחמת העולם השנייה ניטבחו ע"י הנאצים אשתו וילדיו הי"ד אולם האדמו"ר הפגין ביטחון מלא בבורא וחיזק את היהודים עמם שהה במחנה ויניב ובמחנה ברגן-בלזן. זמן קצר לאחר סיום המלחמה התגורר באנטוורפן (בירת בלגיה) אולם לאור הפצרות חסידיו היגר לארה"ב.
בתחילה בוויליאמסבורג ואחר כך עבר לגור בבורו-פארק שם הקים את בית המדרש של חסידי בלאזו'ב ונטל על עצמו להחיות את החסידות מחדש לאחר שנכחדה בשואה ולמעשה התמנה לאדמו"ר השלישי של חסידות בלאזוב-ארה"ב.
ברבות הימים הוכר כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. נמנה עם חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הגה בתורה בשקידה עצומה, בקדושה ובטהרה, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות ומאירות וזכה להערצה מכלל ישראל על זרמיו השונים. ניחן בטוהר מידות ואצילות נפש.
ביקר פעמים אחדות בארץ ישראל והמונים הגיעו להתברך מפיו.
נפטר בשנת תש"ן, בגיל 100.

מצב הדף: טוב.