בידספיריט | בית הכנסת החסידי 'תפארת ישראל'

בית הכנסת החסידי 'תפארת ישראל' בעיר העתיקה – שלושה פריטים חשובים ומיוחדים – כולל רישום כנראה בכתב ידו הנדיר של מרן רבי שמואל סלנט זצ”ל – תרנ”ד-תרפ”ח - רקע היסטורי: בית הכנסת החסידי 'תפארת ישראל' שבעיר העתיקה בירושלים היה במשך עשרות בשנים סמל של הוד ותפארת. גובהו העצום התנשא מעל לכל הבתים סביבו בעיר העתיקה בירושלים, ואף מעל לשכנו המפורסם ”בית הכנסת החורבה”. ביהכנ”ס ”החורבה” היה מרכזם של המתנגדים ”הפרושים”, ואילו ”תפארת ישראל” היה הלב הפועם של הקהילה החסידית בירושלים . הוא נבנה בהשתדלותה של חסידות רוז'ין. הרוח החיה בהקמת בית הכנסת היה רבי ניסן ב”ק זצ”ל. במשך שנים אף נקרא בית הכנסת על שמו: ”בית הכנסת ניסן ב”ק”. הרה”ק רבי ישראל מרוז'ין התבטא על חשיבותו של ”תפארת ישראל”, שבזמן שהיה בית המקדש קיים, היו התפילות של כל יהודי עוברות ועולות ממקום המקדש, ועתה, בזמן החורבן, יעברו התפילות דרך מקום בית הכנסת ”תפארת ישראל”! עם נפילת הרובע היהודי בתש”ח, פוצצו הירדנים את ”תפארת ישראל” יחד עם תאומו, בית הכנסת ”החורבה”. שני בתי הכנסת, שהופיעו בכל הפנורמות של העיר העתיקה והונצחו על ציורים ותחריטים רבים, הפכו לעיי חורבות. בימים אלו, לאחר שבניין ”החורבה” הוקם מחדש, עוסקים בשחזור ובנייה מחדש גם של ”תפארת ישראל”. ציורי הקיר המרהיבים שעטרו את קירות ההיכל ישוחזרו במידת האפשר, וכן ישוחזרו הבימה , ארון הקודש ועמוד החזן. פריטים הקשורים לבית הכנסת 'תפארת ישראל' כמעט שלא שרדו, בשל חורבנו, והנם יקרי המציאות. לפנינו שלושה פריטים חשובים ומיוחדים במינם: א. דף גדול ועליו כיתוב: ”לזכרון בהיכל ה' – הבמה הזו הוקמה מחדש מנדבת הגביר רב הפעלים מו”ה ישראל אהרן בר נחמן המכונה מר הרי פישל נ' ורעיתו הגברת מרת ח'[יה] שינה... תפר”ח לפ”ק”. זהו הדף המקורי ממנו הועתקה כתובת זו ונחקקה על קדמת הבימה בבית הכנסת תפארת ישראל. הטקסט כתוב בצורה נאה ומרשימה, הטקסט מעוצב כולו בצורת משולש הפוך, ותחתיו עיטור נאה, כל זה בדיוק בעיצוב שבו נחקק בבית הכנסת (מצורף צילום של תמונה נדירה ויחידה מסוגה בה נראית בימת בית הכנסת עם הכיתוב הנ”ל). פריט מיוחד במינו! 56x43 ס”מ. ר' ישראל אהרן הרי פישל היה נדבן יהודי אמריקאי שהקים מפעלים תורניים רבים, ותמך במוסדות התורה של היישוב הישן בירושלים. בין היתר הקים את ”מכון הרי פישל” לדרישת התלמוד, הפועל עד היום. על תרומתו לבית הכנסת 'תפארת ישראל' לא ידוע מאומה, מלבד הדף הזה שלפנינו! מצב טוב. קרעים בעיקר בשוליים, ללא חסרון טקסט וכמעט ללא פגיעה בו. ב. מכתב מאת רבי שמואל ב”ק , גבאי בית הכנסת 'תפארת ישראל', אל רבה של ירושלים מרן הגאון רבי שמואל סלנט זצ”ל. ט”ו באב תרנ”ד. הגבאי פונה אל הגר”ש בכבוד עצום: ”אביר הרועים לישראל, ראש גולת אריאל, פאר הזמן וצבי עדיו”. במכתבו מתנה הגבאי את צרתו, על כך ש”הממונים לכולל ואהלין מסרו עלי דין בעש”ג, וערכו קובלנא עלי לפני הקונזילאט עסטרייך יר”ה, על דבר אשר אנכי גבאי לביהכנ”ס הגדולה תפארת ישראל לכוללות חסידים... וטענו כי המה שלוחים מאת אדמו”ר מבאייאן שליט”א להוציא הגבאות מתחת ידי...”. הכותב מוסיף ומספר דבר מעניין: ”גרמו בזה [המתלוננים] כי עד אשר הקונזילאט תקבל התנעות משני הצדדים, בין כך נתנה חותמה על ארגזי כלי הקודש אשר בביהכנ”ס, אחרי אשר נמנו ונספר כל כלי הכסף אשר בארון...” וכן מספר עוד על התערבותם בחפצים בתוך בית הכנסת, ”עד אשר כל הרואה יאמר לא נהיתה כזאת בעיר קדשנו מיום היות ישראל בה לקהל ועדה, שומו שמים על זה!”. בהמשך הוא מספר כי הוא שלח מכתב לאדמו”ר מבאיאן, ”והיום באה אלי מחצרה”ק תשובת אדמו”ר שליט”א”, והוא מתאר אותה בפירוט. לסיכום מבקש הכותב מאת הגר”ש סלנט ”יתן אומר להממונים שישתדלו אצל האוזילאט להמשיך [=לדחות] את יום הדין המיועד”. בסיום המכתב חתימת הגבאי ר' שמואל ב”ק, בנו של מייסד בית הכנסת רבי ניסן ב”ק , אשר כפי שציינו לעיל היה מייסד בית הכנסת, ואף היה מראשי מנהיגי עדת האשכנזים בעיה”ק. בגב הדף רישום חשבוני, יתכן מאוד שזהו כתב יד קודשו של רבי שמואל סלנט! כידוע הגר”ש לא כתב כמעט מעולם, ומכתביו נכתבו על ידי סופריו הנאמנים. הדף שלפנינו נשמר בארכיונו האישי של הגר”ש סלאנט, וכתב היד הרועד – השונה מאוד מכתב יד סופריו המומחים – מסתבר לנו ככתב יד קודשו! ר' שמואל ב”ק נולד בכפר ג'רמק שליד מירון, שם התגוררה משפחתו לאחר רעידת האדמה בצפת בשנת תקצ”ז. הסנדק בברית המילה שלו היה השר הצדיק ר' משה מונטיפיורי, שהגיע לביקור אצל המשפחה. לאחר נישואיו עסק ר' שמואל בבניין השכונות החדשות בירושלים. בין היתר בנה את בית שטרויס בשכונת מוסררה. היה פעיל בכמה עניינים ציבוריים בירושלים. לפנינו פרשיה מעניינת ולא ידועה מ'תפארת ישראל'! ראשית לא היה ידוע עד היום על כך שר' שמואל ב”ק היה גבאי בבית הכנסת שייסד אביו הצדיק. מתוך כך גם הפולמוס על גבאותו לא היה ידוע. גם מעורבותו של האדמו”ר מבאיאן בהתנהלות בית הכנסת בנושא זה נחשפת כאן לראשונה. פריט מעניין חשוב מאוד לתולדות 'תפארת ישראל'! (לא נמסרו ולא יימסרו צילומים). 28.5 ס”מ. מצב טוב. כתוב על נייר משבצות. סימני קיפול וחריצים קלים בעקבותיהם. כתב נאה ומסודר (של סופר?), עם תיקונים והוספות. כתמים ופגמים זניחים. ג. דף מודפס ובו קריאה מטעם גבאי בית הכנסת הגדול דחסידים 'תפארת ישראל' בעיר העתיקה בירושלים, אל גבאי ומנהלי בתי הכנסיות בירושלים. הדף נדפס בחודש תשרי תרפ”ח, חודשיים לאחר רעש האדמה שהתרחש בי”א בתמוז תרפ”ז, ו”גרם הרס רב לבית הכנסת הזה כידוע”. בקריאה נאמר: ”נבקש מאת כבודם להיות לנו לעזר לקומם הריסת בית מקדש מעט הזה”. לשם כך מתבקשים גבאי בתי הכנסיות ”לעשות בשבת זו פרשת האזינו מי שבירך לכל המתפללים שייתנו נדבתם לטובת תיקון בית הכנסת 'תפארת ישראל'”. רעש האדמה הנ”ל היה הגדול ביותר באותה תקופה, וגרם להרס רב ברחבי הארץ, ולנפגעים רבים. גם בעיר העתיקה בירושלים חרבו בתים ומוסדות ציבור.