בידספיריט | תעודה חשובה מאת הגאון רבי

תעודה חשובה מאת הגאון רבי צבי הירש לעווין אב”ד ברלין, והדיינים רבי מאיר ווייל ורבי שמעיה לנדסברג – תקנ”ט – נדיר ביותר - המלצה בכתב יד על רבי מיכל אב”ד ליפנא זצ”ל, מאת רבי צבי הירש לעוין זצ”ל. כתיבת סופר, עם חתימת יד קודשו של הרב לעווין. ברלין, תקנ”ט. תחת המלצה זו נוספו מספר שורות מאת דייני ברלין, ובחתימתם. בתחילה ישנן כמה שורות בכתיבת סופר, ולאחריהן הוספה של חמש שורות בכתב יד קודשו של הדיין רבי מאיר ווייל זצ”ל מליסא, עם חתימתו. לאחריה מופיעה חתימת הדיין רבי שמעיה לנדסברג זצ”ל. נדיר ביותר! המדובר, רבי מיכאל מיכל נח זקס זצ”ל כיהן כאב”ד ליפנא ולאחר מכן אב”ד פלאצק, מגאוני אשכנז (ידידו של רבי עקיבא איגר, ונזכר בתשובותיו). ועתה ”נהפך עליו הגלגל ואין יד קהלו משגת אף לצורך פרנסתו בצמצום”, והיה זקוק לתמיכה כספית מאת אנשים מחוץ לקהילתו העניה. רבי הירשל לעווין מפרט את ייחוסו הנכבד של רבי מיכל, בין היתר מזכיר את סבו רבי מיכל חסיד אב”ד ברלין. הגאון רבי צבי הירש (הירשל) לעווין אב”ד ברלין (תפ”א-תק”ס), מגדולי רבני דורו, נכדו של ה”חכם צבי” (וקרוי על שמו), בנו של רבי אריה ליב אב”ד גלוגא ואמשטרדם ואחיו של רבי שאול אב”ד אמשטרדם. כיהן ברבנות בגלוגא, לונדון, הלברשטאט ומנהיים. בישיבה שייסד למדו תלמידים שהיו לימים לגדולי ישראל, ביניהם רבי ליב איגר, רבי ליב ברלין, בשנת תקל”ב בערך התקבל לרבנות עיר הבירה ברלין, משרה אותה נשא ברמה ז”ך שנים. היה מעורב בפולמוס הגדול בין דודו רבי יעקב עמדן ובין רבי יהונתן אייבשיץ, וכתב מספר מאמרי תמיכה בדודו. מראשי העומדים בפרץ בתקופת תנועת ההשכלה. מחיבוריו: צבי לצדיק, צבא רב, לחם שמים, ועוד. רבי מאיר ווייל זצ”ל מליסא (תק”ד-תקפ”ו) כיהן כדיין בבית דינו של רבי הירשל לעוין החל משנת תקמ”ד. נלחם נגד פרנסי הקהילה שרצו להכניס שינויים בסדר התפילה. התכתב עם רבי עקיבא איגר, ה'בית מאיר' וה'חמדת שלמה'. החל משנת תקס”ט רב”ד בברלין. נפטר בשנת תקפ”ו. במותו נסתם הגולל על צביון הרבנות הברלינית. על מצבתו נחקק: ”הרב הגדול חם הכולל עין העדה... היה גודר גדר ועומד בפרץ...”. רבי שמעיה לנדסברג זצ”ל (נפטר בשנת תקפ”ד), כיהן כדיין בבית דינו של רבי הירשל לעוין בברלין. חומר מצורף על כל אחד מהרבנים החתומים במסמך ועל רבי מיכל זקס זצ”ל. דף מקופל. גודל העמוד הכתוב: 20.5x19 ס”מ. מצב טוב. נייר עבה ומשובח. בלאי וקרעים בשולי הדף. סימני קיפול. כתמי זמן אופייניים. על חלק מהטקסט (לא בחתימות) עברו שוב בדיו כדי לחזק את מראיתו.