בידספיריט | הסכמה תורנית ארוכה מאוד לספר

הסכמה תורנית ארוכה מאוד לספר ”מטה נפתלי” – בכתב ידו של הגאון רבי שמעון דייטש זצ”ל מייסד כולל אונגרין בירושלים – כולל דברים מיוחדים מרבו המובהק מרן החתם סופר זצוק”ל - לא נדפס מעולם! - דף מקופל, כתוב על שני עמודים גדולים בכתיבה צפופה, ובו הסכמה ארוכה מאוד, גדושה בדברי תורה, שנתן הכותב רבי שמעון דייטש זצ”ל לספר ”מטה נפתלי” לידידו רבי נפתלי סופר זצ”ל. הספר נדפס במספר חלקים החל משנת תרכ”ג, אולם הסכמה חשובה ומרתקת זו שלפנינו לא נדפסה מעולם. הכותב, רבי שמעון דייטש, מעיר בתחילת דבריו שאינו ראוי לתת הסכמה לספר זה, מאחר ש”רבינו הגאון הגדול האבד”ק פרשבורג” – הוא מרנא החתם סופר זיע”א – ”שגודר מכל ד' צדדים את כרם ה' צבאות”, נתן את הסכמתו לדברי המחבר. אולם בתור ”הקטן שבתלמידים, זעירא דמין החבריה”, היושב באה”ק הוא נאות לכך. בהמשך דבריו הוא מפלפל בדבריו של ”רבינו הגאון ז”ל [מרן החת”ס], שהיה מחבב דברי רבותינו כולם וכל דברי הגאונים שבזמנו, והיה רגיל לפתוח פיו בחכמה ואומר בלעז אללע יידין הטובין איין שכל – כל היהודים שכל אחד להם... והנה לא מצינו מאמר זה בגמ' אך מהימן עלינו רבינו ז”ל משה אמת ותורתו אמת...”. לאחר מכן כותב על ”שבח הספר הזה, שלא די שהוא מלא דברי רבותינו... עוד יש בו סתירה לרובי תעתועי הבל מפילוסופיא של המכחישים הבוחרים להם אלהי נכר חדשים...”. וכאן מסביר את הגנות והקלקול שיש בתורת הפילוסופיה שהתפשטה אז. על אביו של המחבר, הגה”צ רבי מרדכי פישל סופר זצ”ל, הוא כותב: ”הצדיק שהיה עושה צדקה עם כל בני דורו... ובעניין תלמידי חכמים... הוא היה אביהן, הוא היה מאיר עיניהן, הרב החסיד הקדוש, שהיו כל יוצאי חלציו כולם קדושי ה', ואילו היה הכבוד שורה על ישראל היתה מאירה מעל לראשיהם ...”, אולם כמה מהם נפטרו, ”נתמשכנו על עוונות ישראל. וחנותי את אשר אחן ר”ת: אליעזר חיים נפתלי – הוא הגדול – שלמד הרבה מנעוריו ושימש עין בעין באור פני צדיק ... את פני רבינו הגאון רבן של הגולה הוא רבינו הרב הקדוש מו”ה משה סופר ז”ל האב”ד ק”ק פ”ב... והכל יעידו שהוא בן חכם לרבינו ז”ל”. עוד כותב עליו: ””הרב החכם שבזמנינו, הנשר הגדול בעל כנפים”. בסוף דבריו הוא כותב: ”והנה האי דאתי לידן... ספר מטה נפתלי, רובי דבריו קבלה מימין ה' רוממה... דנהיג הרב המחבר ענוותנותי' לשלוח לחן כמה דרשות קמא קמא דמטי לידי, שיצאו מהדפוס ראשון ראשון, לקיים בעצמו בדיבוק חברים... מקומי בישיבה בצדו הייתי קאימנא, ואני נסעתי לירושלים להשים דמעות בנאדי השביעני במרורים, והוא לא זזו רגליו מבהמ”ד....”. מכתב תורני ארוך מאוד, רב תוכן וחשיבות, כתוב ברגש רב. למעלה משישים שורות בעמוד. מחבר הספר, הגאון רבי נפתלי סופר זצ”ל (תקע”א-תרנ”ט) נולד בפרשבורג ונימול ע”י החתם סופר. למד בישיבה אצל ה”חתם סופר” והיה מממקורביו. בהקדמת ספרו ”מטה נפתלי” שנדפס (בשנת תרכ”ג) הוא כותב: ”כתבתי בספרי כמה דברי מוסר אשר שמעתי בימי נעוריי מפי הקדוש אדמ”ו רשכבה”ג ז”ל בעה”מ חתם סופר...”. כותב ההסכמה, הגאון רבי שמעון דייטש (תקע”ד-תרל”ח), מחכמי ירושלים המופלגים. מגדולי תלמידי ה”חת”ם סופר”, ממנהיגי עליית תלמידי ה”חת”ם סופר” לארץ ישראל. מנעוריו השתוקק לעלות ארצה, ובשנת תר”ב הגשים את חזונו. בשנת תרט”ז (1856) היה ממייסדי כולל ”שומרי החומות” של עולי הונגריה (כולל אונגרין), שבראשו עמד שנים לאחר מכן חתנו, רבי משה נחום וולנשטיין. נודע בשם ”רבי שמעון מפרשבורג”. אחיו הוא הרב המפורסם רבי אהרן דוד דייטש אב”ד יארמוט בעל ”גורן דוד”. כתלמידו המובהק של ה”חת”ם סופר”, העתיק במו ידיו ספרים רבים מחידושיו. בכתביו הוא מציין שגם את האהבה לארץ ישראל ”למד מתורת משה רבנו ע”ה”, כלומר מפי רבי משה סופר. באחד ממכתביו כתב: ”ואני תלמידו של רבנו הקדוש מאור הגולה רבי משה סופר ז”ל שתורתו הקדושה נטעה בלבבי החובה לעלות לירושלים... ואני הולך בדרכי השי”ת כמו שלמדתי אותם מרבנו החת”ס ז”ל”. הוא התפאר בכך שמיום שעלה לארץ ישראל, לא יצא ממנה. לאחר פטירתו כתב רבי יואל משה סלומון בעיתונו ”יהודה וירושלים”: ”הוא היה אחד מתלמידי הגאון חת”ם סופר... שקד על דלתי תורת ה', ועשה צדקה בעמיו. כל יושבי ירושלם נהו וספרו עליו ויחלקו לו את הכבוד האחרון וילווהו לבית עולמו ברוב עם”. מספריו: ”ברכות מציון” ו”שדים סופדים” (הספדים על ה”חת”ם סופר” וה”כתב סופר”), וכן קונטרס ”דרש לציון” על ענייני ירושלים. בשנת תשס”ה יצא לאור הספר על מסכת ברכות ”ברכות מציון - אמרי שפר”, על פי כתב יד שהשאיר. 27 ס”מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי בשולי הדף עם פגיעה קטנה בטקסט.