בידספיריט | הספד בכתב יד על הרבנית

הספד בכתב יד על הרבנית הצדקנית ליפשא זוגתו של רשכבה”ג רבי חיים הלוי סולובייציק מבריסק, נרשם על ידי הרב שהספידה בהלוויה - ”בזכותה זכינו לגאון גדול כזה!” – שנות התר”ע - כתב יד ובו הספד על הרבנית הצדקנית מרת ליפשא סולובייצ'יק ע”ה, אשתו של רשכבה”ג רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק זצוק”ל. כתוב בתוך מחברת דפים. הספד חשוב ומרגש אשר לא נדפס מעולם! שנות התר”ע. הרבנית ליפשא היתה ביתו של הגאון רבי רפאל שפירא ונכדתו של הנצי”ב מוולוז'ין. אמו של הגרי”ז מבריסק. בסה”כ לפנינו שבעה עמודים כתובים. איננו יודעים את זהות כותב ההספד, אולם מתוך ניסוח הדברים ומראה המחברת מסתבר שיש לפנינו אוטוגרף של אחד מגאוני ישראל שהספיד את הנפטרת הצדקנית במסע בהלוויה! תעיד על כך הכתיבה הרציפה והרהוטה, כמעט ללא תיקונים ומחיקות, ועם זאת היא ניכרת בה ההתרגשות וחום הלב של המספיד. (לחילופין אפשר לומר שמדובר בכתב יד של אחד מהנאספים בהלוויה, אשר החזיק דף ועט ורשם מיד את הדברים ששמע מאחד המספידים, אולם אפשרות זו פחות מסתברת לעומת האפשרות הראשונה). לא הצלחנו למצוא מידע מי היו המספידים בהלווית הרבנית. אין ספק שכאשר תתגלה זהותם, נוכל לדעת מיד את זהות הכותב שלפנינו, שהיה רב חשוב ובעל קרבה משפחתית לנפטרת. ”כקול רעם בגלגל הבהילתנו השמועה הנוראה ע”ד פטירת הרבנית הכבודה אשר אנו מובילים כעת לקברות בכבוד גדול וברוב עם! בתור רבנית כבודה! ושארתנו הנשאה!” פותח המספיד את דבריו, ומהם אנו למדים שהמספיד הוא קרוב משפחתה של הרבנית. בתוך דברי ההספד מזכיר המספיד את ייחוסה של הנפטרת: ”אשר בהם תתקבלו ברוב פאר והדר מאת זקניכם הגאונים הצדיקים הגאון ר”ל מקאוונא [=רבי לייב אב”ד קובנה], והגאון הנצי”ב מוואלאזין... ועל כולם הלא היא אשת חבר גדול ומצוין, האחד המיוחד בדורו, הלא הוא אדמו”ר רשכבה”ג שליט”א – יבדל לחיים ארוכים!... בת הגאון הצדיק המפורסם בדורו הרב רפאל שפירא ר”מ בישיבת וואלאזין, שליט”א”. הכותב שב ומספר בעדות אישית, ”על פי שמספרה[?] אלי איש אחד ממשפחתינו אשר שאל בעצתה באיזה ענין שהיה לו דין ודברים עם איש אחד, ואמרה בזה הלשון...”, וכאן מביא אמרה מוסרית ממנה. בהמשך הדברים מביא מחז”ל דברי שבח לנשותיהן של תלמידי חכמים שמסייעות להן בלימוד התורה, וכן מתבטא ”שעיקר חינוך הילדים תלוי בהנהגת האשה”. ולאחר שמביא את דברי רבי עקיבא לתלמידיו ”שלי ושלכם שלה הוא”, שואל המספיד: ”האם תדמו בנפשיכם כי להיות רב בעיר ואם בישראל כבריסק עירנו ורשכבה”ג היחיד בדור צריכים להיות בכל עשרון וגאון מצוין, כי עוד נצרך לזה עזר וסעד מצד האשה... שלא תכביד בהוצאה על בעלה, ולא תדרוש מאתו כי יתן לה פרנסה, עם בגדי שש עם שני, ובשביל מה זכינו לגאון גדול כזה, רק בשביל שהרבנית היתה צדקנית גדולה מאין כמוה!”. דברים מופלאים ומרגשים! את הספדו מסיים הרב: ”והנה על פי כל האמור אין מה לבכות בעצם על הנפטרה הכבודה!”, ועם זאת הוא מבקש רחמים ”עבורנו”. בפתח הספר 'חידושי רבינו חיים הלוי' כתב בנו הגרי”ז: ”ונציב בזה מצבת זכרון לא”מ הרבנית הצנועה והצדקנית אשת חבר, בתן של גדולי הדור, מרת ליפשא זכרה לחיי עד, אשר הייתה יחידה במינה בצניעותה וטוהר נפשה ומידותיה הנפלאות ומסירותה לתורה בכל לבה ובכל נפשה באמת, ובה בטח לב אאמו”ר הגאון החסיד זצוקללה”ה לשבת במנוחת הנפש אמתית ודעה פנויה על שדה הלמוד והעיון. זכרה לה ה' לטובה ותנצב”ה לאור באור החיים”. 17 ס”מ. מצב טוב-בינוני. קרעים וכתמים. חסרון של מילים ספורות.