בידספיריט | קונטרס של דרשות על הפטרות

קונטרס של דרשות על הפטרות - אוטוגרף המחבר – גרמניה [מיינץ?], תקפ”ב [1722] - דרשות על הפטרות השנה, כתובות בכתב יד הגאון המחבר. את הדרשות אמר בפני קהל שומעיו בשנים תקפ”א-תקפ”ב. שמונה דפים, המהווים את סיומו של חיבור שלם. הדפים ממוספרים: עז-פד. כתובים משני צידיהם. החיבור לא נדפס מעולם. המחבר מזכיר הרבה ספרי דרשנות וגם ספרי קבלה ובראשם הזוהר הקדוש. במקומות רבים הוא משתמש בגימטריאות ובנוטריקון. הוא כותב דברים רבים על הגאולה העתידה ועל גודל החיוב להרבות בתפילה על קץ הגלות. זהות המחבר אינה ידועה, אולם לפי מה שיבואר להלן, ככל הנראה התגורר בעיר מיינץ שבגרמניה. לפי תאריכי הדרשות נראה שכתב היד שלפנינו נכתב בשנת תקפ”ב [1722]. כתב זעיר, קריא ומסודר. כחמישים שורות בעמוד. גודל העמוד: 20 ס”מ. פירוט כתב היד: דף עז ע”א: ”פ' דברים, אמרתי דברי רמא”ל ודברי התה”ש”. בין היתר מזכיר את ”מה שכתבו המקובלים”. מזכיר את דברי ה'בינה לעיתים' (הנזכר פעמים רבות בכתב היד). בתחתית העמוד: ”כאן עד סוף הפטרה לא אמרתי רק דברי הרמ”א ודברי התה”ש כי לא הייתי בקו הבריאה. ועיין בסוף ס'... מן מהר”ם שיף שמפרש הפטרה כולה”. דף עז ע”ב: ”לפ' ואתחנן, אמרת דברי הרמא”ל וקצת מן תה”ש”. ”נחמו נחמו וכו' אמרתי רק דברי המרא”ל אך המהר”ם שיף ... מיישב בטוב טעם ודעת ולא אמרתי עדיין על כן אכתוב כי דבריו מתוקים מדבש... עד כאן דברי מהר”ש”. במקום אחר כותב: ”על ג' מקראי קודש אלו לא ראיתי פירוש מספיק, אך האיר ד' עיני בס”ד לפרש על דרך פשט... גם נוכל לומר הר”ת א'כן ח'ציר ה'עם ר”ת במילאו א'לף ח'ית ה'ה גמטרי' שלו עם ג' אותיות... ”. דף עח ע”א: ”לפ' עקב אמרתי כנ”ל”. מביא את בעל העקידה ועוד מחברים, ביניהם ספר לחמי תודה (!). בתחתת העמוד כותב: ”.. קול אומרים בשם התפארת הקודש שהשי”י צריך לשלם שכר העולם הזה על מצות אנוכי”. (תפארת הקודש הוא ספר על ההפטרות, שחיבר רבי שלמה בן ישראל. נדפס לראשונה בשנת תס”א). מזכיר שוב את מה שכתב הרמא”ל בשם המדרש. דף עח ע”ב: ”לפ' ראה לא אמרתי רק דברי הרמא”ל”. בין היתר כותב: ”שמעתי בשם המחבר ס' ההפלאה...”. מזכיר את הספר מכתב מאליהו. דף עט ע”א: ”שייך עוד לפ' ראה”. באמצע העמוד: ”לפ' שופטים אמרתי רק דברי הרמ”א ולא שאר מפרשים”. דף עט ע”ב: ”לפ' כי תצא אמרתי דברי רמ”א”. דף פ ע”א: פ' כי תצא לא אמרתי כנ”ל רק איזה דברים מתפארת הקודש”. דף פ ע”ב: לפ' נצבים וילך אמרתי כנ”ל”. מזכיר את מחבר מעיין החכמה. מספר משל ארוך על מלך. הנמשל בעמוד הבא. דף פא ע”א: מזכיר בתחתית העמוד את הספר נפתלי שבע רצון (נדפס לראשונה בשנת תס”ח). דף פא ע”ב: מביא מספר הזוהר. דף זה נכתב בזמנים שונים, כפי שנראה מצורת הכתב. דף פב ע”א: ”לפ' שמיני תקפ”ב שהי' מחר חודש ולא היה לי פנאי לעיין ככל הצורך על כן אמרתי רוב מ”ש בפנקס זה ד' ע”ב, והוספתי קצת וגרעתי הרבה”. מביא מהספר פורת יוסף. בשורה הרביעית מלמעלה כותב: ”על פי מ”ש [מה ששמעתי?] מן אדמ”ו מההר”ש[?] נר”ו בשבת הגדול העבר בתוכחות מוסר שלו”. ”וסרת טעם. טעם נוטריקון ט'יפה ע'פר 'משפט'”. בהמשך העמוד הוא כותב: ”עד כאן שמעתי מפיו הטהור והחסיד אדמ”ו הנ”ל”. נוטריקון נאה זה מצאנו רק בספר תורי זהב לרבי אברהם נפתלי הרץ שייאר זצ”ל (תקי”ג-תקפ”ג), שכותב זאת מעצמו! גם נוטריקון נוסף שמביא בשם מההר”ש, על דברי הלל הזקן במסכת אבות: אם אין אני לי מי לי – מופיע בספר תורי זהב הנ”ל! הספר נדפס רק בשנת תרל”ה, שנים רבות לאחר כתיבת כתב היד שלפנינו. קודם לכן לא מצינו אזכור של נוטריקון נאה זה. ועתה, לכאורה יש להוכיח מכאן שהכותב שלפנינו אכן שמע חידוש זה מרבי הרץ שייאר, הנקרא ”מההר”ש [מורנו הרב הרש שייאר], וממילא התגורר במיינץ, עיר רבנותו של הרב שייאר באותה תקופה, ואף למד ממנו. דף פב ע”ב: באמצע העמוד כותב: ”לפ' תו”מ [תזריע ומצורע] אמרתי גם כמו לפ' שמיני”. דף פג ע”א: מביא מספר לב אריה. באמצע העמוד כותב: ”לפ' קורח אמרתי שנתקפ”ב מ”ש למעלה ד' ע”ה, רק כסדר הזה...”. דף פג ע”ב: באמצע העמוד: ”מה שהוספתי לפ' חוקת תקפ”ב על ... בפנקסי בשנתק”פא”. כותב: ”נקדים מה דשמעתי מן אדמ”ו מההר”ש נר”ו ליישב הלשון... ע”כ דברי פח”ח”. גם עניין זו מופיע בספר תורי זהב כנ”ל אם כי בשינוי. דף פד ע”א: ”מה שהוספתי פ' בלק בס”ד”. באמצע העמוד כותב: ”ונ”ל ע”פ דשמעתי מאדמ”ו מההר”ש נר”ו מיישב המדרש...”. דף פד ע”ב: מסיים מה שכתב לעיל, וחציו התחתון של העמוד ריק. ניכר שכאן נסתיים החיבור שלפנינו. מצב טוב מאוד. חלקם מחוברים יחד.