בידספיריט | מחזור לשליח ציבור כמנהג רומא,

מחזור לשליח ציבור כמנהג רומא, בכתב יד מנוקד, עם כוונתו האר”י – קארמניולה תקצ”ה-תקצ”ז – נכתב בידי בן למשפחת מקובלים מתלמידי האר”י – כרך גדול ומרשים! - מחזור לשליח ציבור לראש השנה ויום הכפורים כתוב כולו בכתב יד איטלקי נאה, רהוט ומנוקד על נייר עבה. נכתב בין השנים תקצ”ה-תקצ”ז בעיר קארמניולה שבאיטליה. מנהג בני רומא ונוסחת התפילה שלהם אינה אשכנזית ואינה ספרדית. מנהגם מנהג בפני עצמו, ונוסחם נוסח בפני עצמו. מנהגיהם ונוסחאותיהם הם מהעתיקות שבקהילות ישראל ומקורם במנהגי ארץ ישראל שממנה גלו היהודים לרומא עם כישלון המרד ברומאים. גם רבים מהפיוטים ששרדו רק בנוסח זה הם פיוטים ארץ ישראליים. ביום הכפורים מופיע סדר העבודה שנהוג במנהג בני רומא שמתחיל ”אזכר סלה” ולא כפי שמצוי אצל הספרדים והאשכנזים ”אתה כוננת” או ”אמיץ כח”. אחד מן המנהגים הייחודיים למחזור יהודי איטליה הוא המנהג לומר את כל נדרי בעברית. יתכן שאף זה בהשפעת המנהג הארץ ישראלי הקדום. גם במחזור שלפניו אנו מוצאים את התפילה הזו בעברית. כדרכו של מחזור גדול, המיועד לשליח הציבור, אנו מוצאים בו הד למנהגים מיוחדים בסדרי התפילה ובהדרכות לחזן. מנהג כזה נמצא במחזור שלפנינו: ”יתקע בשופר מול ארון הקדש”. ניתן להבחין במחזור זה בהשפעת תלמידי האר”י ומקובלי איטליה. סדר התקיעות מופיע עם כוונות קבליות רבות ”מהרב האר”י ז”ל וזו נוסחא האמיתי”. והדברים מכוונים לקולופון שממנו עולה שהכותב בן למשפחת מקובלים איטלקית. וז”ל הקולופון בתום התפילה לר”ה: ”ביום שנכפל בו טוב לס' וחיית ורבית א'ך טוב לחדש רחמים שנת התקצ”ה למב”י הצעיר הכותב שמשון אליעזר באקי התוקע ומשרת הקק”י [קהילת קודש ישראל] קארמניולה”. הכותב ”שמשון אליעזר באקי” מיוחס כפי הנראה לשושלת משפחת באקי ממקובלי איטליה שלמדו תורה מתלמידי האר”י ז”ל. על אחד מהם ”רבי שמשון באקי” מצוין שהיה קשור אצל המהרח”ו ועלה מאיטליה לצפת. על אחר באותו השם מצוין ש”אירח בביתו את הרב החיד”א”. בתום תפילת נעילה מובא ”סדר פסוקים שאומרים בעיר טורינו הבירה בנעילת צו”כ אחר קדיש תתקבל בבית הכנסת הגדולה איטליאני למען יִתוֹם בהדר וכבוד את יום הצום הגדול הגדול והנורא ויושם פה הח”ק הזה כפי מנהג ק”ק מנטובה בשנת התקצ”ה, בעצת מעלת מורינו הרב הלל ברוך שלום בן משה קנטוני יצ”ו ובהסכמת מנהיגי בית הכנסת הלא המה כמ”ר שמואל בן דניאל מאלואנו ז”ל וכמ”ר שמעון בן שמואל הלוי פוביני ז”ל וכמ”ר חיים בן מעלת החבר יוסף ירק ז”ל וכמ”ר יעקב בן אליעזר אווזא ז”ל ה' ישמרם כי”ר”. בעמוד שבין תפלת ערבית לליל כפור ובין יוצר לשחרית כיתוב באיטלקית לא מפוענח חתום בשנת 1836. לתפילת נעילה שער נפרד מאויר ”סדר תפילת נעילה נכתב פה קארמניולא בשנת התקצ”ו למב”י” מצב טוב-בינוני, כריכת עור מקורית מעוטרת עם פגמים קלים בשוליים, כתמי זמן ובלאי טבעי, דף אחד מנותק ומעט דפים רופפים פריט חשוב מאוד שזוקק מחקר מקיף!