בידספיריט | מאמר ארוך בכתב ידו של

מאמר ארוך בכתב ידו של ”צדיק הדור” רבי איסר יהודה אונטרמן - המאמר בעניין שתוקי. ששה עמודים. נלווה למאמר זה מכתב אל מערכת 'שערי ציון', משנת תרצ”ה, שבו הוא מעוררם להדפיס את מאמרו על החפץ חיים זצ”ל. המכתב על דף רשמי שלו. מצורפת גם המעטפה המקורית. הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ”ל (תרמ”ו-תשל”ו) נולד בבריסק ונקרא על שם רב העיר בריסק, רבי איסר יהודה מאלין. בילדותו למד תורה אצל הגאון רבי שמחה זליג ריגר, ונחשב לעילוי. בהיותו בן 12 שנה הוזמן להיות חלק מהגרעין המייסד של ישיבת ”עץ חיים” במלץ בראשותו של רבי זלמן סנדר כהנא שפירא. זמן מה למד בישיבת מיר, אך שב למלץ ושם הפך לתלמידו המובהק של הגאון רבי שמעון שקאפ. הושפע עמוקות מדרכו הלמדנית וההלכתית. לאחר נישואיו למד בכולל של ישיבת וולוז'ין. שם הוסמך לרבנות על ידי רבי רפאל שפירא, ראש הישיבה. באותה תקופה הקים הרב אונטרמן ישיבה בעיר הסמוכה לוולוז'ין, וישנובה. שימש כרב במספר קהילות בליטא (מוהלינא, ואמסטיבובה). לאחר מלחמת העולם הראשונה שימש כרב בלוהנווילה ולאחר מכן בגרודנו. בשנת תרפ”ג, בעידודו של רשכבה”ג רבי חיים עוזר גרודזינסקי, עבר הרב אונטרמן לאנגליה והוכתר לרבה של ליברפול. שם הפך לרוח החיה בקהילה היהודית, הקים ארגון גג לכל הקהילות היהודיות באזור, והביא תלמידים מאירופה על מנת לחזק את הישיבה המקומית. במהלך מלחמת העולם השנייה פעל למען יהודים פליטים מגרמניה, שאנגליה התייחסה אליהם כנתיני מדינת אויב. בשנת תש”ו, לאחר פטירת רבי משה אביגדור עמיאל, התמנה הרב אונטרמן לרבה האשכנזי של תל אביב. שם הקים כולל חשוב לרבנות ודיינות בשם ”שבט מיהודה”. כתב תשובות בהלכה ומאמרים שונים. את תשובותיו העיקריות קיבץ בספרו שו”ת ”שבט מיהודה”. יחד עם רבה הספרדי של העיר, רבי יעקב משה טולידאנו, הקים בית דין מיוחד לענייני עגונות. בד בבד כיהן גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת תשט”ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ”ד נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל. בתפקיד זה כיהן עד שנת תשל”ב. לחם מלחמת הקודש והעמיד את דיני התורה על תלה. פסק הלכה וכתב תשובות בכל חלקי התורה. אהבתו לכל יהודי מעם ישראל באשר הוא חצתה עדות ומגזרים. השיב תשובות והנהיג הנהגות בכל הקהילות שאליהן הגיע. מצודתו הייתה פרוסה על כל קצוות תבל. גדולי ישראל, רבנים ודיינים מכל העולם שטחו את ספקותיהם לפניו בכל דבר ועניין. פתר תעלומות הלכתיות אקטואליות בתקופתו, כגון: עלייה להר הבית, גיור, פסולי חיתון, מצוות התלויות בארץ, גיוס בנות לצה”ל, השתלת איברים, איסור הנאה ממת ועוד רבות. הרב אונטרמן תמך באמירת הלל ביום העצמאות ללא ברכה, אולם ביום ירושלים פסק כי יש לומר הלל בברכה. ראה ביום זה נס מההשגחה העליונה. בפסק דין האח והאחות הצטרף לדעת הרבנים החרדים. דברים מופלאים עליו אמר הגאון המקובל רבי יהודה זרחיה סגל מתל אביב: ”שאלתי [בשמים] מיהו צדיק הדור ומיהו שר התורה. על צדיק הדור השיבו לי: הרב איסר יהודה אונטרמן. הופתעתי מהתשובה והסבירו לי כי הוא צדיק הדור על פי האתכפיא שלו (כופה את יצרו). ככה בוחנים בשמים את הדברים”. היה מסדר הקידושין בחתונתו השנייה של האדמו”ר מוהר”א מבעלז זצוק”ל.