Archive of the Gaon Rabbi Yaakov Yehuda Hoffman Rabbi and Av Beit Din of Frankfurt and One of the Founders of ...

Archive of the Gaon Rabbi Yaakov Yehuda Hoffman Rabbi and Av Beit Din of Frankfurt and One of the Founders of HaMizrachi, Including an Amazing Letter about the Leadership of the Frankfurt Community during the Holocaust – from the Rabbi Who Replaced Him as the Rabbi of Frankfurt, Rabbi Menachem Mendel Kirshenbaum, who was also One of the Leaders of HaMizrachi – with the Question Whether Chatzi KaZayit Matzah had Any Meaning When There is such a Lack of Matzahs on Passover 1940!!
 

The collection contains approx. twenty interesting letters that were sent to Rabbi Hoffman by rabbis and leading figures of HaMizrachi and from him to them until his immigration to the Land of Israel.

Condition varies. Many of the letters are with tears and creases, especially in the fold marks. One letter was torn in half and one is close to it yet both can be restored. Interesting and readable material.

ארכיון הרב הופמן

כידוע הייתה מחלוקת גדולה בין רבם של כל בני אשכנז הגאון רבי יצחק דב במברגר לבין הרש"ר הירש. הרש"ר הירש פרש עם 13 משפחות בלבד מהקהילה הכללית בפרנקפורט והקים את קהלת "עדת ישורון". בהנהגתו פרחה הקהלה והיוותה תריס חשוב בפני ההתבוללות יחד עם שאר פעולותיו הגדולות של הרש"ר הירש בספריו הגדולים הגדולים ובמעשיו הגדולים.

יחד עם זאת רבם של בני אשכנז התנגד מכל וכל לפרישה. דעתו הייתה שהתריס בפני ההתבוללות הוא לא להרחיק את רוב רובו של הקהל ולא לעשות פירודים בכלל ישראל. רוב המשפחות האורתודוקסיות נשארו בקהילה בכללית. רב הקהילה הזו, הכללית, של רוב הקהל, בזמן עליית הנאצים לשלטון היה הגאון הגדול רבי יעקב הופמן. הוא היה חניך הישיבות הקדושות ולמד לימודים כלליים. בדבר זה הוא היה שווה עם רבני "עדת ישורון" לפי אסכולת יהודי גרמניה.

ענוותנותו ומידותיו התרומיות לצד גאונותו הגדולה בתורה וכוחו כדיין וכפוסק מובהק נשאו את שמו למרחוק.

הרב הופמן הזדהה עם חיבת ציון ועם המזרחי, ויש מבני הקהילה השנייה שניצלו זאת כדי "להוכיח" את עליונות שיטתם וקהילתם. אך הרב הופמן לא נסוג מעמדותיו.

עם עליית הנאצים לשלטון מונה הרב הופמן לנציג היחידי של כלל הקהלות האורתודוקסיות בגרמניה כלפי השלטון הנאצי. כושר מנהיגותו המופלא, כלפי חוץ וכלפי פנים התגלה במלא עוזו. דא עקא, הדבר היה לצנינים בעיני הרשעים הארורים והם החליטו לגרשו מגרמניה בשנת 1937. הוא עבר לאוסטריה.

פרשה מיוחדת בפני עצמה, עקב גירושו לאוסטריה, היא של מינוי הגאון רבי מנחם מנדל קירשנבאום תחתיו כרב ואב"ד דפרנקפורט. לא עברו ימים רבים ואף הרב קירשנבאום נאלץ לעזוב את פרנקפורט והיה מהגר בבריסל, בלגיה. משם המשיך להנהיג, במכתבים ובטלפון את קהלת פרנקפורט ואף את קהילות מנהיים

לפנינו, בין השאר, מכתב של הרב קירשנבאום לרב הופמן, בו הוא מספר ומתאר את הנהגת קהילות גרמניה מבריסל... בתחילה בטלפון אך אחרי כן הגרמנים אסרו זאת והוא ממשיך להנהיג את הקהילות בקשרי מכתבים...

במכתב הזה מתאר הרב קירשנבאום את מצוקת המצות בגרמניה ערב פסח ת"ש ומספר שעתה התעוררה השאלה שהעלה זה מכבר המשנה למלך: האם יש משמעות לאכילת חצי כזית מצה בליל הסדר. נורא נוראות!

בארכיון שלפנינו המכתב המקורי הזה!

באוסף כעשרים מכתבים מעניינים שנשלחו אל הרב הופמן וממנו עד לעלותו לארץ ישראל ועד בכלל מרבני וחשובי המזרחי.

דוגמאות למכתבים בלוט:

1. נורא נוראות: מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי מנחם מנדל קירשנבאום רב ואב"ד פרנקפורט, מילא את מקומו של הרב הופמן ברבנות שם אחרי גירושו של הרב הופמן מגרמניה, אחרי שהוא עצמו נאלץ לעבור לבלגיה ומשם בקשרי מכתבים המשיך להנהיג את קהילת פרנקפורט, ולבסוף נרצח בידי הנאצים הי"ד – על אפיית מצות בפראנקפורט בזמן השואה והשאלה אם יש ערך לאכילת חצי כזית מצה עקב המחסור במצות בגרמניה - פסח ת"ש!!

"... הנני עומד בקישור מכתבים, גם עם הקהלות פפא"מ, מיינץ, מנהיים וקרלסרוהא אשר על פי יצאו וכל דבר שאלה כותבים אלי והנני משיבן, לשעבר טלפנו הרבה, אך זה חדשים אחדים שגרמניא אסרה לטלפן... לע"ע אופים בפאפא"מ מצות בעד גרמניא ... מפה עושים הרבה, כדי לשלוח לשם מצות, כי אין הקומץ משביע, ויאשפשר לדאבוננו שאלת המלמ"ל אם יוצאים עכ"פ בחצי כזית".

2. מכתב ברכה מודפס וחתום בכתב יד מאת הרב א. רוטברג באמריקה אל הרב הופמן להתמנותו לרבה של פרנקפורט עם הסיפור המופלא על המשומד שהצליח להגיע לניו יורק מחופש לרב - סיפור מדהים שלא ידוע היום

3. מכתב מעניין מהרב מימון זצ"ל אל הרב הופמן בדבר יסוד בית מדרש עליון לתורה ולחכמת ישראל בירושלים

4. מכתב ברכה מהרב שמחה ד"ר אסף, חוקר התלמוד הנודע והמוציא את גנזי הגאונים, בדבר הספר פירוש תלמיד הרמב"ן למסכת תענית שהוציא הרב הופמן מכתב יד.

5. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון ר' חיים העליר.

מצבים משתנים. הרבה מכתבים עם קרעים וקמטים. במיוחד במקומות הקיפול. מכתב אחד נקרע לשניים ואחד קרוב לזה. אך המכתבים ניתנים להדבקה. חומר קריא ומעניין מאוד.