בידספיריט | וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה

וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ... תבנית ליצור נרות עם זוג נרות שבת מאדמו”ר הרש”ב - תבנית של שמונה נרות להכנת נרות ביתית. תהליך ההכנה כלל השחלת פתילות לתבנית וקשירתם בקצה. לאחמ”כ היו יוצקים שעווה וממתינים עד ליבוש סופי. לפנינו כאמור מתקן של אדמו”ר הרש”ב, בתוכו נותרו זוג נרות למזכרת קודש!!! בספר החסידות תש”ה עמו' 14, בעניני ”שבת תשובה” , מופיע המנהג של עריכת הנרות ע”י רבותינו נשיאנו בעצמם וענייניו הנשגבים. הרבי הריי”צ מוסיף שהמנהג לא החל רק אצל האדמו”ר הזקן, אלא לפניו למעלה בקודש!!  אישור מאת בערי גור ארי'. ​רוממות חפצי צדיקים במשנת ליובאוויטש. הרבי בשיחותיו הרבה להאדיר את קדושתם של חפצי הצדיקים, הרבי מצטט בשם חמיו הפרידקער רבי: ”שהמקום שבו למד ועסק בתורה, וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו [של הצדיק] עליהם מחלקי בירורו בעולם”. והרבי מבאר בהרחבה (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27) ”שחיי הצדיק הם נצחיים, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם – בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו')... כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו.. שקדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחר הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף”. ”און פארניצן געזונטערהייט” - ”להשתמש בבריאות” בספר ”בכל ביתי נאמן הוא” (עמ' 539-542) מסופר על החסיד ר' זלמן גוראריה, שהיה אספן פריטים של אדמו”רי חב”ד, שפנה אל הרבי בעיצומה של ”פרשת הספרים” (תשמ”ה), כשביטא הרבי התנגדות חריפה להחזקת ספרים שנגנבו מהספרייה, חשש ר' זלמן למעמד האוסף שברשותו. לאחר שפירט בפני הרבי את מקור החפצים, השיבו הרבי בברכה נדירה: ”און פאַרניצן געזונטערהייט” (ולהשתמש בבריאות). תשובת הרבי משקפת את הסגוליות והברכה שבחפצי הקודש של הרביים ואת הברכה ששורה בהחזקתם.העניין שטלטל את נפשו של הרבי ונהמתו בדבר אחזקתם בבית כ”פצצה מתקתקת” התייחסה אך ורק לספרים שנגנבו מהספרייה. נתון בתוך מזוודה. האישור מתייחס למתקן בלבד.