בידספיריט | רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר ההדום של אדמו”ר

רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר ההדום של אדמו”ר הרש”ב נרכש ע”י בנו אדמו”ר הריי”צ- מצורף אישור מאת בתו/נכדתו הרבנית חנה גורארי' - ההדום נרכש בעת שהות אדמו”ר הריי”צ במנטון צרפת, במטרה להקל על סבלו מכאבי גב. הרש”ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.  בין הגורמים הייתה הסתלקותו של אביו אדמו”ר המהר”ש שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו. כבר בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להתחזק בנאות דשא. רוממות חפצי צדיקים במשנת ליובאוויטש. הרבי בשיחותיו הרבה להאדיר את קדושתם של חפצי הצדיקים, הרבי מצטט בשם חמיו הפרידקער רבי: ”שהמקום שבו למד ועסק בתורה, וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו [של הצדיק] עליהם מחלקי בירורו בעולם”. והרבי מבאר בהרחבה (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27) ”שחיי הצדיק הם נצחיים, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם – בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו')... כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו.. שקדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחר הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף”. ”און פארניצן געזונטערהייט” - ”להשתמש בבריאות” בספר ”בכל ביתי נאמן הוא” (עמ' 539-542) מסופר על החסיד ר' זלמן גוראריה, שהיה אספן פריטים מאדמו”רי חב”ד, שפנה אל הרבי בעיצומה של ”פרשת הספרים” (תשמ”ה), כשביטא הרבי התנגדות חריפה להחזקת ספרים שנגנבו מהספרייה, חשש ר' זלמן למעמד האוסף שברשותו. לאחר שפירט בפני הרבי את מקור החפצים, השיבו הרבי בברכה נדירה: ”און פאַרניצן געזונטערהייט” (ולהשתמש בבריאות). תשובת הרבי משקפת את הסגוליות והברכה שבחפצי הקודש של הרביים ואת הברכה ששורה בהחזקתם. העניין שטלטל את נפשו של הרבי ונהמתו בדבר אחזקתם בבית כ”פצצה מתקתקת” התייחסה אך ורק לספרים שנגנבו מהספרייה.