בידספיריט | וואזה (אגרטל) עשוי קריסטל מרשים

וואזה (אגרטל) עשוי קריסטל מרשים שרכש אדמו”ר המהר”ש לרבנית- באישור נינתו הרבנית חנה גורארי' -  נרכש ע”י אדמו”ר המהר”ש לרבנית רבקה, עת שהה בפריז במהלך מסעו. הרבי הרש”ב העניק לנכדתו את האגרטל, בעת שארז את מטלטלי אדמו”ר המהר”ש. האדמו”ר המהר”ש, הרביעי בשושלת, הרבה בנסיעות בתוך רוסיה ומחוצה לה (איטליה, גרמניה וצרפת) למטרות עסקנות ציבורית וצורכי רפואה. באחת מנסיעותיו לצרפת, רכש את האגרטל שלפנינו.  סגנונו העשיר של האגרטל משקף את הנהגת הרבי הרש”ב, שהצטיינה בעשירות מופלגת (כלי זהב ומרכבה מפוארת), מתוך תפיסה שזהב נברא לצדיקים: ובלשונו הק'  ”'פעטאך' [שוטה]! וכי בשביל מי נברא הזהב... הרי הזהב נברא מלכתחילה לצדיקים”  לאחר למעלה מ 100 שנים שבהן שכנה חסידות חב”ד בליובאוויטש, נאלץ האדמו”ר הרש”ב לעזוב את העיירה בשנת תרע”ו (1915) בשל התקרבות הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. במהלך האריזה העניק הרש”ב את הוואזה לנכדתו. מפרט: אגרטל מרובע מרשים, מתרחב כלפי מעלה, סגנון אירופאי קלאסי, עשוי זכוכית עבה, עם חיתוכי יהלום גיאומטריים. מחובר לבסיס בעל ארבע כנפים בפינותיו. נתון בארגז. באישור מופיעה הוואזה בלבד. שבר בראש הכלי. רוממות חפצי צדיקים במשנת ליובאוויטש. הרבי מבאר בהרחבה (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27) ”שחיי הצדיק הם נצחיים, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם – בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו')... כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו.. שקדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחר הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף”. ”און פארניצן געזונטערהייט” - ”להשתמש בבריאות” בספר ”בכל ביתי נאמן הוא” (עמ' 539-542) מסופר על החסיד ר' זלמן גוראריה, שהיה אספן פריטים מאדמו”רי חב”ד, שפנה אל הרבי בעיצומה של ”פרשת הספרים” (תשמ”ה), עת ביטא הרבי התנגדות חריפה להחזקת ספרים שנגנבו מהספרייה, חשש ר' זלמן למעמד האוסף שברשותו. לאחר שפירט בפני הרבי את מקור החפצים, השיבו הרבי בברכה נדירה: ”און פאַרניצן געזונטערהייט” (ולהשתמש בבריאות). תשובת הרבי משקפת את הסגוליות והברכה שבחפצי הקודש של הרביים ואת הברכה ששורה בהחזקתם. העניין שטלטל את נפשו של הרבי ונהמתו בדבר אחזקתם בבית, כ”פצצה מתקתקת” התייחסה אך ורק לספרים שנגנבו מהספרייה.  מונח בתיבה, האישור מתייחס לוואזה בלבד.