בידספיריט | משה בן מימון (רמב״ם /

משה בן מימון (רמב״ם / מיימונידס). משנה תורה — ספר משפטים וספר קניין [קודקס הלכתי]. כתב־יד עברי בכתב תימני חצי־רהוט, בדיו שחורה על נייר. הטקסט כולל: ספר משפטים וספר קניין, וחסרים ממנו רק הלכות מלכים ג׳:ט׳–ה׳:ה׳, ז׳:ג׳–י״ב:י״ב; וכן הלכות מכירה א׳:א׳–י״ב:ח׳, כ״ח:ז׳–ל׳:ב׳. דף 116. פינות מעוגלות, מספר חורי תילוע, כתמים ותיקוני נייר מקצועיים קלים עם חיסרון מזערי בטקסט. כריכת מרוקו מודרנית עם הטבעה עיוורת, עם קופסת מגן. פוליו קטן. תימן, המאה ה־14. פרובננס: i. גדול חוקרי הרמב״ם, רבי יוסף קאפח (1917–2000). ii. נמכר בסותביס ניו יורק, Important Judaica, 4 בדצמבר 2014, פריט 101. רבי משה בן מימון (1135–1204) היה הדמות היהודית החשובה ביותר בתקופה שלאחר חתימת התלמוד. הרמב״ם — ראשי תיבות של רבי משה בן מימון — נולד בקורדובה שבספרד, אך נאלץ לברוח בשנת 1148 בעקבות רדיפות דתיות. לבסוף השתקע במצרים, שם נתמנה לרופא החצר של אל־קאדי אל־פאצ׳ל. בשנת 1177 הוכר כמנהיגה הרשמי של קהילת פוסטאט היהודית. בתקופה פורייה זו כתב את שני חיבוריו המונומנטליים שעליהם נשען עיקר פרסומו: משנה תורה (בערך 1180) ומורה נבוכים (בערך 1190). למוצאו התימני של כתב־יד זה חשיבות מיוחדת, שכן לרמב״ם היה קשר ייחודי עם יהודי תימן. כאשר קם משיח שקר שאיים על עצם קיומה של הקהילה התימנית, פנו יהודי תימן אל הרמב״ם בשעת מצוקתם, והוא השיב להם באיגרת תנחומים הידועה בשם איגרת תימן. חיבור מזהיר זה לא רק חיזק את רוחם לעמוד במשבר, אלא גם הותיר רושם עמוק ובל יימחה על יהודי תימן, עד שהרמב״ם זכה אצלם למעמד כמעט קדוש. בעקבות זאת נפוצו והועתקו כתביו של הרמב״ם בהיקף נרחב בקרב יהודי תימן כבר בימי חייו. כתבי־יד תימניים מוקדמים אלו מספקים לנו את הנוסחים הסמכותיים והמדויקים ביותר לדברי הרמב״ם. רבי יוסף קאפח המנוח היה מן המנהיגים הבולטים של יהדות תימן, תחילה בתימן ולאחר מכן בארץ ישראל. הוא נודע בעיקר בזכות מהדורותיו ותרגומיו לכתבי הרמב״ם, ובמיוחד בזכות מפעלו לשחזור נוסח משנה תורה מתוך כתבי־יד עתיקים. אוספו האישי של כתבי־יד קדומים של חיבורי הרמב״ם, שממנו הגיע כרך זה, נחשב לאגדי.