בידספיריט | (תנ״ך). דף כתב־יד בודד. ספר

(תנ״ך). דף כתב־יד בודד. ספר שמות, פרק כ״ב, פסוקים ד׳–כ״ט. כתוב בעברית על קלף. כתב מרובע גדול ונאה עם ניקוד, ומסורה קטנה משולבת בין הטורים. לשעבר בגניזת קהיר. שרידים משלושה טורים, 17 שורות בכל טור. כתמים, שפשופים וקיפולים, עם פגיעות בכל השוליים החיצוניים, אך מלבד זאת במצב טוב ויציב. שימור מראשית המאה ה־20, כולל השלמות נייר והטמעה בתוך משי. 335 × 377 מ״מ. מזרח (פרס?), המאה ה־9 / 10. שריד מונומנטלי של כתב־יד מקראי מוקדם מימי הביניים; ומלבד מגילות ים המלח — אחד העדים הקדומים ביותר ששרדו לנוסח המקרא. הוצג ב: הקונגרס ה־XVI של הארגון הבינלאומי לחקר התנ״ך (IOSOT), ספריית הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת אוסלו, 29 ביולי – 7 באוגוסט 1998. פרובננס: i. גניזת קהיר. מחסן כתבי הקודש של הקהילה היהודית בבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט, שנוסד בשנת 882 לספירה. במאה ה־12 שימש בית הכנסת כמקום תפילתו של הרמב״ם. מחסן כתבי היד יצא מכלל שימוש ונשכח, עד ששיפוצים שנערכו בשנת 1891 חשפו את האוצר וגרמו להפצת חלק מן הדפים בשוק העתיקות. בשנת 1896 ביקר האספן הבריטי א״נ אדלר בקהילה ורכש מספר קטעים. באותה עת הגיע דף מן הנוסח העברי האבוד של ספר בן סירא, דרך החוקרות אגנס לואיס ומרגרט גיבסון, אל החוקר שלמה שכטר מקיימברידג׳. שכטר יצא באותה שנה למסע הצלה והשיג עבור אוניברסיטת קיימברידג׳ את יתרת 140,000 הקטעים. ״הגילוי שבה את דמיונו של הציבור האירופי באופן שניתן להשוותו רק לפתיחת קבר תות ענח׳אמון בשנת 1922.״ ii. דוד שלמה ששון (1915–1985); נרכש בדצמבר 1922 (ככל הנראה בשווקי קהיר). ראה: ד״ש ששון, אוהל דוד: קטלוג תיאורי של כתבי היד העבריים והשומרוניים בספריית ששון (1932), כרך א׳, עמ' 27–28. iii. סותביס לונדון, Seventy-Six Important Hebrew and Samaritan Manuscripts from the Library of the late David Solomon Sassoon, 21 ביוני 1994, פריט 1. iv. אוסף שויין, כתב־יד 1858/3. ראה: https://www.schoyencollection.com/palaeography-collection-introduction/aramaic-hebrew-syriac/4-6-6-hebrew-square/ms-1858-3 v. סותביס לונדון, The History of Script: Sixty Important Manuscript Leaves from the Schoyen Collection, 10 ביולי 2012, פריט 11 (נמכר ב־£43,250). הטקסט: דף זה מקביל בתאריכו — ואולי אף קדום יותר — לכתבי היד המקראיים הקדומים ביותר מן המאה ה־9 או ה־10, כגון שרידי כתר ארם צובה (בערך 920, כיום בהיכל הספר בירושלים), חומש דמשק (בערך 1000, האוניברסיטה העברית בירושלים), כתר סנקט פטרבורג (מתוארך 1008/09, כיום בספרייה הלאומית של רוסיה, כתב־יד B19a), כתב־היד של הספרייה הבריטית Or. 4445 (חומש בלבד, המאה ה־10), וכן הקודקס הכמעט שלם מן המאה ה־9 או ה־10, אף הוא מאוסף ששון, שנמכר בסותביס ב־5 בדצמבר 1989, פריט 69 (£2,035,000). אלו הם העדים הקדומים ביותר לנוסח המקרא כפי שנקבע בידי אהרן בן אשר (נפטר בערך 960) בטבריה. נוסח זה התקבל בידי הרמב״ם כמדויק ביותר, והוא הנוסח הנהוג עד ימינו.