בידספיריט | (הודו) סדר לשמחת תורה. כתר

(הודו) סדר לשמחת תורה. כתר יד בכתב עברי מרובע מזרחי, דיו חום על נייר. נכתב עבור שמואל בן יוסף משורר על ידי הסופר לוי בן שם טוב הלגואה מקוצ’ין . בעבר באוסף ססון. עמ’ 48. סימני תולעים קלים, כהות קלה מדיו. לוחות מרבליים של ספריית ססון עם פלאק ספר גדול בחזית וחותמת דיו בגב. פורמט 12mo. קוצ’ין, 1876. הטקסט כולל את סדר התפילות של בוקר וצהריים לחג שמחת תורה, על פי מנהגי יהודי הודו מקוצ’ין. שושלת בעלות: בעבר באוסף של דויד סולימאן ססון ז”ל. ראו: ד.ס. ססון, אהל דוד: קטלוג ספריית ססון (1932), כרך א’, עמ’ 260–261, מס’ 140. שמחת תורה, חג השמחה בתורה, הייתה אירוע מרשים בקוצ’ין הישנה. (למעשה, הספר העברי הראשון שפורסם בקוצ’ין היה סדר מנחת שמחת תורה, 1876–1877). “בערב שמחת תורה, בלילה שאחר החג, נוהגים כאן בקוצ’ין שכולם ישירו שירים בבית הכנסת, מהזקן ועד הצעיר. זה נמשך עד תשע שעות. לאחר מכן, יוצאות הנשים לנשק את ספרי התורה, ובאותו הזמן עולה החזן לתיבה לברך אותן, וקורא ארבע פעמים ‘מי שהברך’ בהתאמה לארבע האמהות.” בהמשך מופיעה ברכה ייחודית: “מי שהברך שרה ורבקה רחל ולאה ואביגיל ואסתר המלכה בת אביכיל” (ראו קטלוג ססון, כרך א’, עמ’ 261, מס’ 123).