בידספיריט | (משנה) עם פירושי הרמב”ם ור'

(משנה) עם פירושי הרמב”ם ור' עובדיה מברטנורא. שישה חלקים כרוכים בשישה כרכים. לכל חלק עמוד שער נפרד בתוך מסגרת אדריכלית מעוטרת. חלק חמישי כולל תרשימים רבים בעץ בתוך הטקסט, וביניהם תוכנית כפולת עמודים של בית המקדש (מודבקת מהעתק אחר בסוף), איור מפורט של המנורה (מסכת מנחות, דף כ”ז ע”א), ושולחן ולחם הפנים (שם, דף ל”ח ע”א). כרך א' כולל הערות שוליים רבות בכתב יד עברי עתיק. עמוד השער של כרך ב' נושא חתימת בעלים: ”משה פוליסי בן קלונימוס.” בעמוד האחרון של כרך ג' מופיעה חתימת הצנזור. כרך ו' (טהרות) כולל מספר הערות שוליים בקו מחשבה קבלי בכתב יד תימני. תכולת הכרכים: כרך א – זרעים: 97, (4) דפים כרך ב – מועד: 104 דפים כרך ג – נשים: 82 דפים כרך ד – נזיקין: 116 דפים כרך ה – קדשים: 122, (6) דפים כרך ו – טהרות: 176 דפים (דפים קמ”ה–קמ”ח כרוכים שלא לפי הסדר, עם מסכת כלים בסוף אחרי מסכת עוקצין, כפי שמופיע בכל העותקים) עמוד השער של כרך א' מקוטע והושלם בפקסימיליה. כתמי מים, תולעת, תיקונים גסים, שוליים משוקמים, חסרים קטעים זעירים בטקסט. כריכות עגל מודרניות. אינ-קוורטו קטן. וינוגרד, סביוניטה 50 ומנטובה 80; מהלמן 106. סביוניטה, טוביה פואה, 1559 & מנטובה, יעקב כהן מגזולו, 1561–1562. שני הסדרים הראשונים במהדורה זו נדפסו ע”י טוביה פואה בסביוניטה; ארבעת הסדרים האחרונים נדפסו במנטובה ע”י יעקב כהן. בית הדפוס העברי בסביוניטה כמעט ולא נפגע ממסע הגזֵרות והצנזורה של האפיפיור על ספרים עבריים, אשר התחולל באותם ימים בוונציה וברומא. למעשה, דפוס סביוניטה העברי פרח בין השנים 1551–1559, וספרים עבריים שטרם ראו אור – ואף כאלו שנגעו בנושאים נוצריים – נדפסו בו בחופשיות יחסית. גזירת האפיפיור פאולוס השלישי משנת 1553 לא השפיעה כלל על העיר – עדות לרוח הסובלנות והתרבות של שליט המחוז. כרכי מנטובה היו הספרים האחרונים שנדפסו בידי יעקב כהן מגזולו לפני פרישתו. כהן עבד בעבר בבית הדפוס של פואה בסביוניטה, והגיע למנטובה בשנת 1556, שם רכש מוניטין בזכות עבודות דפוס מרהיבות. ראו: דוד אמרם, מחברי ספרים עבריים באיטליה, עמ' 288–293, 325.