בידספיריט | דה רוסי, עזריה מאור עיניים

דה רוסי, עזריה מאור עיניים [פילוסופיה של ההיסטוריה] מהדורה ראשונה. שער בתוך מסגרת ארכיטקטונית מגולפת. איורים גיאומטריים בדף קנ”ו. העותק שלפנינו כולל את ה”מעדורות” המתוקנות, המצויות ברוב העותקים התקניים, וכן את ה”תשובה להשגה” הנדירה, אך ללא ”מעדורות שניות” שהיו מצורפות למעט עותקים נדירים ביותר. דפים: 194. מעט כתמים, כתם כהה על הדפים האחרונים, חתום על ידי צנזור על גבי השער. כריכת חצי עור מודרנית עם לוחות משוישים, קצות הכריכה שחוקים. פורמט קטן (4to). וינוגרד, מנטובה 138; מהלמן 1327. מנטובה, ללא ציון מדפיס, 1574. עזריה מן האדומים ממנטובה (בערך 1511–1578), היה בן למשפחת דה רוסי, אחת המשפחות היהודיות הוותיקות והנכבדות באיטליה. לפי המסורת, אבותיו הובאו לרומא כשבויים מירושלים על ידי הקיסר טיטוס. ספרו השנוי במחלוקת מאור עיניים ערער על מוסכמות ימי הביניים והציג שינויים מהותיים בכרונולוגיה ההיסטורית. המחבר החזיר לתודעה את כתביו של פילון האלכסנדרוני, אשר נזנחו על ידי חכמי ישראל במשך כ-1500 שנה. הוא הוכיח ש”יוסיפון” אינו אלא חיבור מימי הביניים המבוסס על יוספוס פלאוויוס אך מלא סילופים. ברוח הרנסנס, פנה דה רוסי לביקורת טקסטואלית, השתמש באפוקריפה ובמקורות יהודיים-הֶלֶנִיסְטִיים לצורך מחקרו ההיסטורי-יהודי. מהמעוררות ביותר למחלוקת הייתה טענתו כי המדרש אינו בהכרח כפשוטו, אלא כלי ספרותי להגברת ההשפעה הרגשית על הקורא. בעקבות סערת ההתנגדות לדבריו, חיבר דה רוסי מהדורה שנייה מתוקנת כבר באותה שנה, בצירוף דברי התנצלות. אף על פי כן, רבנים חשובים אסרו על צעירים בני פחות מ-25 לעיין בספר. המחבר עצמו לא נענש בגלל שמירתו ההלכתית הקפדנית שזיכתה אותו בהערכת הציבור. עותק זה כולל: ה”מעדורות” (דפים קפה–קפו): הערות ותיקונים לטקסט. לוח הפרקים (דפים קפז–קפח). ”השגה” – ביקורתו של ר' משה פרובנצאלי (דפים קפט–קצ). ”תשובה להשגה” – תשובת המחבר לביקורת (דפים קצא–קצד). מהלמן מציין כי קיימים עותקים נדירים ביותר הכוללים תוספת של שישה דפים בין דף קפו לקפז תחת הכותרת ”מהדורה שניה”, בהם הגן דה רוסי על עצמו מפני התקפות נוספות. באופן מפתיע, כותב דה רוסי כי ידיעת ”העולם החדש” (כלומר אמריקה) כבר הייתה קיימת בימי חז”ל, ואף מזמן שלמה המלך, כאשר הובאו זהב ומתכות מארץ אופיר ופרווים – שלדבריו היא בוודאות ארץ פרו. חוסר ידיעתו של תלמי על אמריקה מוסברת בכך ש”נשכחה אותה חכמה מהעולם” (מאור עיניים דף קנט ע”ב ואילך). ראו: מ. סילבר, אמריקה בספרות העברית, בפרסומי החברה ההיסטורית היהודית באמריקה, כרך כב (1914) ר. ג. ה. גוטהייל, קולומבוס בספרות היהודית, (1894) י. וינברג, מאור עיניים, (2001) קארמילי-ויינברגר, צנזורה וחופש, עמ' 210–213 ס. סימונזון, תולדות יהודי דוכסות מנטובה, עמ' 634–637 אנציקלופדיה יודאיקה, כרך יד, טורים 315–318 ”המאור עיניים הפך כה חשוב עד שהפך את מחברו לאחד מגדולי – ואולי לגדול – ההיסטוריונים היהודיים שבין יוספוס ליוסט.” — סלו בארון, גישתו של עזריה דה רוסי לחיים, ב: מחקרים לזכר ישראל אברהמס (1927), עמ' 12