בידספיריט | (חסידות) ר' אהרן הלוי הורוביץ

(חסידות) ר' אהרן הלוי הורוביץ מסטרשלה עבודת הלוי [מאמרים חסידיים על החומש והמועדים] כרוך עם: ליקוטים מהדורה ראשונה כמה חלקים כרוכים בכרך אחד. דפי שער נפרדים לכל חלק. דפים: (2), 93, (1), 76, 56, (1), 76, (2), 17, (4), 106. השחרה קלה. כריכה מאוחרת. פורמט גדול (4to). וינוגרד, לבוב 740; הברמן, שערי חב”ד, בתוך ”עלי עין” (ספר יובל לשלמן שוקן), מס' 190; סטפנסקי, חסידות 450 (בשם כותר שונה). לבוב (למברג), ש.ל. פלֶקֶר, 1861. חיבור חשוב של זרם סטרשלה בחסידות חב”ד. ר' אהרן הלוי הורוביץ (תקכ”ו–תקפ”ח; 1766–1828) היה במשך שלושים שנה תלמידו המובהק של בעל התניא והשו”ע, ר' שניאור זלמן מלאדי. לאחר פטירת רבו בשנת תקע”ג (1812), התעוררה מחלוקת בעניין ההנהגה: חלק מהחסידים קיבלו את בנו, ר' דוב בער (האדמו”ר האמצעי), ואחרים הלכו אחר ר' אהרן הלוי, שהקים את חוג סטרשלה. מבחינה רעיונית, נחלקו השניים בגישתם ל”עבודה”: ר' אהרן עודד סגנון תפילה בהתלהבות חיצונית, ואילו ר' דוב בער הדגיש עבודה פנימית ושקטה, בלא גילוים חיצוניים. בתגובה לאתגר האידאולוגי של אסכולת סטרשלה, חיבר ר' דוב בער את החיבור קונטרס ההתפעלות, עיון מעמיק במצבי נפש רוחניים שונים. במחצית הראשונה של המאה ה-20, עודד ר' אברהם דוב בער הכהן לוין (”המלאך”) את תלמידיו – ובהם גם רבים מבוגרי ישיבת תורה ודעת בברוקלין – ללמוד את כתבי ר' אהרן מסטרשלה. עותק זה נושא את שם המדפיס והתאריך באותיות לטיניות (ראה הברמן מס' 190). אף שוינוגרד וסטפנסקי ציינו תאריך עברי של תק״ב (1842), הברמן הוסיף בצדק את האות כף הנוספת בפסוק האקרוסטיכון, וכך תואמים התאריכים העברי והלועזי. עותק זה כולל 32 דפים יותר ממה שציינו הברמן וסטפנסקי. לקריאה נוספת: לואיס ג'ייקובס, Seeker of Unity: The Life and Works of Aaron of Starosselje (1966) רחל אליאור, תורת הא-להות בדור השני של חסידות חב”ד (1982) מרטין רוזמן, Founder of Hasidism (1996), עמ' 189–211 ר' דוב בער שניאורי, קונטרס ההתפעלות, בתוך מאמרי אדמו”ר האמצעי (1991), עמ' 37–196.