בידספיריט | (טקסים). יצחק טירנא. מנהגים [מנהגי

(טקסים). יצחק טירנא. מנהגים [מנהגי יהדות אשכנז בפולין, בוהמיה ומוראביה]. מתורגם מעברית ליידיש על ידי שמעון לוי גינצבורג. כולל לוח שנה לשנים ה'ת”ה-תכ”ד [1645-1664]. עברית בגופן מרובע, יהודית-גרמנית (יידיש) באותיות וויבר-טייטש. כותרת בין עמודים אדריכליים. איורי עץ בגודל מלא המתארים את חיי הדת היהודיים לאורך השנה. שנים-עשר איורים קטנים נוספים המייצגים את שנים-עשר המזלות ועבודות החודשים. עותק במצב מושלם. דפים: 76 (דפים 44-45 כרוכים אחרי דף 47). כריכת קלף עכשווית, חותם הרלדי מוזהב על הכריכות העליונה והתחתונה. Sm. 4to. Vinograd, Amsterdam 86 (אין עותק בספרייה הלאומית); Fuks 177. אמסטרדם, אליהו אבואב עבור מנשה בן ישראל, 1645. ספר טקסים נדיר במיוחד ונחשק ביותר. עותק מושלם מספריית אציל. ספר המנהגים משנת 1645, עם איוריו המרהיבים, הוא הספר העברי המאויר הראשון שהודפס בהולנד. אין ספק שזהו המוצר המשובח ביותר של בית הדפוס של מנשה בן ישראל. זהו גם הספר השני בלבד שהודפס בהולנד באותיות וויבר-טייטש, גופן שפותח במיוחד להדפסת ספרים ביידיש. למרות שהטקסט דומה למהדורה הראשונה של ספר המנהגים ביידיש (מנטובה, 1590), האיורים במהדורה ההולנדית הזו צוירו מחדש לחלוטין והפכו למודל האב-טיפוס עבור אינספור מהדורות נוספות בהולנד במהלך המאה ה-17 וה-18. בהתחלה, עשויה להתעורר השאלה מדוע יהודי ספרדי, מנשה בן ישראל, היה מעורב בהדפסת ספר מנהגים אשכנזי - ועוד ביידיש. אולם הדבר מתבהר כאשר מבינים את אסטרטגיית השיווק שלו: ”בין אם דרך קשריו עם מדפיסים יהודים גרמנים ובין אם לאחר שנתקל במגבלות הצנזורה שהטיל עליו ה'מחמ”ד' בקהילתו בעת הדפסת כתביו של יוסף שלמדיגו, מנשה חיפש להרחיב את פעילותו והשתתף ביריד הספרים בפרנקפורט בשנת 1634 – אם כדי לפנות לשוק יהודי או נוצרי, איננו יודעים. בסופו של דבר, הוא אכן מצא שוק יהודי והחל להדפיס סידורים אשכנזיים...” ואכן, בקולופון שבעמוד 76r נכתב כי המדפיס (או ”צצר” - סדר הדפוס) של כרך זה היה ראובן בן אליקום ממיינץ שעל נהר הריין. ראו: D. M. Swetschinski, Reluctant Cosmopolitans: The Portuguese Jews of Seventeenth-Century Amsterdam (2000), p. 151. אחד מספרי הדפוס ההולנדי-עברי היפים ביותר שנוצרו. מקור: ספריית רוזן מקלספילד, טירת שירבורן.