בידספיריט | מרדכי אהרן (מרכוס) קמיניץ -

מרדכי אהרן (מרכוס) קמיניץ - תעודת זהות ותעודת נתינות ספרדית מהקונסוליה הספרדית בירושלים. 1925 - רקע: מרדכי אהרן (מרכוס) קמיניץ נולד בעיר העתיקה, ברחוב חברון בירושלים, בשנת תרל”ב (24.2.1872). עזר לאביו לפתוח את בית המלון המודרני הראשון בשם ”מלון ירושלים קמיניץ” בירושלים במלון התאכסנו אורחים בעלי-שם עולמי, ביניהם הבארון בנימין אדמונד דה-רוטשילד ורעיתו א דליה, פרופ' בודנהיימר, נחום סוקולוב, מנחם מנדל אוסישקין, ד”ר ארתור רופין, פאול נתן (מנהל בתי-הספר בא”י של חברת ”העזרה” מגרמניה, ויסוצקי (בעל תעשיית התה). הכיר את חג' אמין אל-חוסייני אישית. מעניין שחוסייני התייחס אז באהדה ליהודים. היה נותן רשיונות למרכוס לבקר עם תיירים בחצר ולמקום המקדש ביום חג הרמדן. בשעה שלא היו רשאים להיכנס בחג זה. במלחמת העולם הראשונה התיידד עם פקידי הממשלה התורכית הגבוהים וכן עם מפקדי הצבא התורכי והגרמני, ועל ידם עלה בידו להציל הרבה יהודים שנאשמו בהאשמות שונות (אי התיצבות לצבא, או בריחה מהצבא וכו'). כל זה עשה שלא על מנת לקבל פרס. היתה לו גם גישה לקונסול הכללי של ספרד בירושלים, קונט דה-בלובאר והשיג אצלו פספורטים לנתינות ספרד להרבה יהודים שנקראו לצבא התורכי או לעבודות ציבוריות (עמאלייע) וכו' וכך שוחררו מהצבא או לא גורשו מהארץ כנתיני האוייב... גם עם מפקדי המשטרה שהיו מבקרים במלון ונהנים משתייה ושוחד, היו לו יחסים ידידותיים והרבה מילידי ירושלים ניצלו בהשתדלותו משירות הצבאי וכו'. במלחמת העולם הראשונה השתדלו מעצמות המערב לרכוש עד כמה שאפשר יותר מאזרחי הארץ ולהכניסם לנתינות של ארצותיהם על מנת להגביר על ידי כך את השפעתם בתורכיה, ובעיקר, בירושלים דאז. מנחם מנדל קמיניץ (בוים) ז”ל הנ”ל ואליעזר ליפא ז”ל קיבלו את הנתינות הבריטית ובנו בצלאל אברהם קמיניץ ז”ל - רכש את הנתינות העותומנית וכן כל ילדיו. מרדכי אהרן מרכוס - רכש את הנתינות הספרדית. מנהיגי הישוב במלחמת העולם הראשונה שנרדפו ונאסרו ונדונו לגלות והשפלה לסוריה או תורכיה, ביניהם: מאיר דיזנגוף, ד”ר חיים בוגרשוב (בוגר); ד”ר בן-ציון מוסנזון ; האחים יוסף ובנימין קנדינוף, העו”ד דוד מויאל וכו', כולם מתל-אביב, עברו לפי השתדלותו לירושלים והתאכסנו במלונו. גם נכבדי המושלמים, הנוצרים והדרוזים מהלבנון וסוריה שהוגלו לירושלים שוכנו במלונו, והוא הקל עליהם ע”י השפעתו במשטרה וכו'. (מתוך: אתר האינטרנט אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו)