בידספיריט | טבח חברון בפרעות תרפ”ט -

טבח חברון בפרעות תרפ”ט - ”ועדת העזרה המרכזית לנגועי המאורעות”. ירושלים, 1929. - מסמך מעניין. 8 דפים. 3.9.1929, כשבוע לאחר הטבח. ”בזה הנני, בשמי ובשם הד”ר משה שוואבע, מוסר לכם דיווח מפורט על פעולותינו לטובת פליטי חברון וירושלים..”. בדף השלישי חתימת מ. די שליט (ככל הנראה משה די שליט).  בדף הראשון עד השלישי פירוט הפעולות שבוצעו ע”י ועדת העזרה בירושלים לטובת פליטי גדוד העבודה בירושלים ובשביל תלמידי הישיבה מחברון והמשפחות. פירוט הציוד שנאסף, המקומות בהם שוכנו, המצב הבריאותי, מזון ועוד. הערות מעניינות לצד הפסקאות. בדפים הרביעי עד האחרון פירוט שמות הפליטים. טבח חברון: טבח חברון בוצע על ידי ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י”ח באב תרפ”ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ”ט בארץ ישראל. בטבח נרצחו 67 יהודים (חלקם בעינויים), והוא הוביל לחיסול היישוב היהודי בחברון, שהתקיים ברציפות מאות שנים. בחברון התגוררו אז כ-20,000 נפש, מתוכם כ-800 יהודים. לאחר שלשה ימים, החליטו הבריטים לחסל את היישוב היהודי בחברון. היהודים הועלו למשאיות שהובילו אותם לירושלים. כל רכושם ובתיהם של היהודים נגזל בידי הפורעים: בית הדסה הוסב על ידי ערביי חברון לבית ספר לבנות, בית הכנסת ”אברהם אבינו” הוחרב ובית העלמין העתיק חולל. בעקבות הפרעות עברה הישיבה בחברון לירושלים. ב-4 בספטמבר 1929 פורסם בעיתון דאר היום כי הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת חברון, ”שלח מברקים לאגודת הרבנים אשר בניו-יורק ולכל העתונים אשר בחוץ לארץ, וגם לרבנים ידועים בארצות הברית”, בהם כתב: ”שבר עמנו גדול כים. החורבן בישיבה נורא, נרצחו עשרים ושנים גדולי ישראל ונפצעו שש-עשרה. הישיבה כמאה וחמישים מבחורי הישיבה והמנהלים מסתדרים בירושלים. נשארנו בעירום ובחוסר כל. החישו - הצילו קראו לעזרה תכופה ומסוימה. עם הקודש, אל תתנו לכבות אור ישראל שהאיר את היישוב הארץ ישראל”.