סידור רבי יעקב עמדין - חלקים א' וב' - מהדורה ראשונה - אלטונה, תק"ה-תק"ז

סידור רבי יעקב עמדין - חלקים א' וב' - מהדורה ראשונה - אלטונה, תק"ה-תק"ז
סידור עם פירוש רבי יעקב עמדין, חלק א' - עמודי שמים [תפילות לחול ולשבת] וחלק ב' - שערי שמים [תפילות למועדים ועוד], נוסח אשכנז. אלטונא, [תק"ה-תק"ז 1745-1747]. [נדפס בבית המחבר רבי יעקב אב"ד עמדן - היעב"ץ]. מהדורה ראשונה.
שני חלקים מתוך שלושה של הסידור עם פירושי רבי יעקב עמדין, על פי הנגלה ועל פי הנסתר בדרך האר"י. המהדורה הראשונה של הסידור ידועה בדקדוקיה הרבים. רבי יעקב עמדין טרח רבות בנוסחאותיו המדוייקות של הסידור, בניקוד ובדקדוק המילים. סידור זה נדפס במהדורות רבות ולימים נקרא על ידי מדפיסים מאוחרים יותר, בשם סידור "בית יעקב". במהדורות החוזרות הרבות של הסידור (שנדפסו בלמברג ובוורשא) שינו ושיבשו את נוסח הפנים של התפילות, ומכל נוסחאותיו ודקדוקיו של רבי יעקב עמדין נותרו רק הערותיו המובלעות בתוך פירושו שבשולי הדפים.
סדור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. רבי מרדכי מטשרנוביל כותב בהסכמתו על נדירותה של המהדורה הראשונה - שהואיל וחביבים דבריו של היעב"ץ "כבר נטשטשו הסידורים ולא נמצא אף אחד בעיר". במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין (רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה"). בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265). בשער חלק א': "פלטין בית אל, העומד על שבעה 'עמודי שמים', ונקרא גם 'אור שבעת הימים'". מעבר לשער הסכמת רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, המשבח את מעלות הסידור. בתוך דבריו הוא מספר על חזנים שלא דקדקו בחכמת הדקדוק "ולפעמים בשמעי כאלה גערתי בהם בנזיפה...". בשער חלק ב': "ארמון עיר האלקים פתוחה לי"ד שערים... 'שערי שמים'... לתקופת הימים חדשי השנה...". בדף קנט/2: "הסכמת מעלת גיסי הרב הגאון המפורסם המופלג בדורו, מוכתר בנימוסו ויחוסו, כמהור"ר אריה ליבוש אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם". לאחר ההסכמה, התנצלות המחבר על הדפסת ההסכמה בסוף הסידור, מכיון שהגיעה רק בסוף ההדפסה: "...וכבר ידוע שאין המקום מכבד את האדם, ומצינו אחרון חביב, ואין בתורה מאוחר ומוקדם...".
שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [1], שנו, שנד-שפה, שפט-תטו, תיז-תיח דף. כרך שני: קנט דף. 17-16.5 ס"מ. חלק מהדפים כהים במיוחד. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות בדף השער של החלק הראשון ובמקומות נוספים. חותמות בדפי השער ובדפים נוספים. כריכות עור חדשות, תואמות.
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 415.