בידספיריט | כתב-יד על קלף, חומש ששון

כתב-יד על קלף, חומש ששון – איטליה, המאה ה-15 – ”תיקון ספר תורה” – כת”י ששון 958 - כתב-יד על קלף, חמשה חומשי תורה. [איטליה, המאה ה-15 בקירוב]. כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת ומוטעמת. שתי עמודות בכל עמוד (31 שורות בעמודה). תיבות פתיחה מוגדלות, כתובות בדיו מוזהבת, בראש כל אחד מהחומשים. בראש ספר בראשית השאיר הסופר מקום ריק לצורך עיטור גדול של תיבת פתיחה, אך לבסוף נכתבה בו תיבת פתיחה קטנה יחסית. כתב-היד נועד לשמש סופרים בכתיבת ספר תורה, והוא כולל הוראות שונות לסופר (תחת הכותרת ”תיקון ספר תורה”), רישום מדוקדק של הפרשיות הפתוחות והסתומות, וסימונים נוספים. בשולי חלק מהעמודים – מעט הערות מסורה, בכתיבה זעירה, הכוללים בין היתר סימוני קרי וכתיב, וסימונים של אותיות רבתי או אותיות זעירות. במספר מקומות מופיעים תגים על האותיות, במקומות רבים מופיעה פ' לפופה, במקום פ' רגילה, בהתאם למסורות כתיבת האותיות המשונות (כגון בפסוק ”וארבת השמים נפתחו”, או בברכות יעקב לבניו בכמה מילים, או בשירת הים – במילים ”אפך”, ”נשפת”, ”ופחד”, וכן מקומות אחרים). הפרשיות הפתוחות והסתומות סומנו באותיות פ/ס. בבדיקה מדגמית מצאנו כי מסורת הפתוחות והסתומות שונה במספר מקומות משיטת הרמב”ם וכתר ארם צובא. נדרשת בדיקה מקיפה לאפיון מסורת חלוקת הפרשיות בכתב-היד שלפנינו. ראשי הפרשיות לפי החלוקה המקובלת לקריאה השנתית בתורה מסומנים בדרך ייחודית – בצורה הדומה לנו”ן סופית, בדומה למנהג נדיר ששרד בספרי תורה מועטים (ראו על כך: Jordan S Penkower, Fragments of six early Torah scrolls: open and closed sections, the layout of ”Ha'azinu” and of the end of Deuteronomy, Manuscrits hébreux et arabes (2014) pp 39–61.). שירת הים נכתבה במבנה ”אריח על גבי לבנה”, בדגם התואם את ”כתר ארם צובא” ושיטת הרמב”ם, כפי שהתקבל במסורת יהודי איטליה (ראו על כך: אורלית קולודני, מסורות הכתיבה של שירת הים בכתבי-יד איטלקיים מקראיים מימי הביניים, JSIJ 23 [2023]. ראשי השורות והחלוקה הפנימית, כמו גם סידור חמש השורות שלפני השירה וחמש השורות שאחריה, תואמים את דגם הכתר כפי שתיארה קולודני, וניתן לשייך את כתב-היד שלפנינו לקבוצה א1 לפי המיון שלה). שירת האזינו כתובה במבנה ”אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה”, בדגם המתאים למסכת סופרים (ולא לדגם של הכתר), כפי המנהג הרווח אצל יהודי איטליה (ראו: אורלית קולודני, מסורות הכתיבה של שירת האזינו בכתבי-יד איטלקיים מקראיים מימי הביניים, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כו, 2020, עמ' 181-210. גם 6 השורות שלפני השירה ו6 השורות שאחריה, תואמות את מנהג מסכת סופרים, וניתן לשייך את מנהג כתב-היד שלפנינו לקבוצה א2, לפי המיון של קולודני). במספר מקומות לאורך הכרך מופיעות הוראות לכותב ספר תורה, לעתים תחת הכותרת ”תיקון ספר תורה”. לדוגמה: לפני שירת הים: ”תיקון ספר תורה בראש הדף... ה' ראשי שיטין”. אחרי השירה: ”תיקון ספר תורה ב' ראשי שיטין אחר השירה...”; לפני שירת האזינו: ”תיקון ספר תורה ואעידה בראש הדף ובראש השיטה... וצריך להניח שורה שלימה...”. לאחר השירה: ”תיקו'[ן] ספר תורה ו' ראשי שיטין...”, ”לרמב”ם ז”ל ה' ראשי שיטין...”; בעמוד האחרון: ”הכותב ספר תורה צריך לכתו'[ב] ראשי שיטי'[ן] אלו וסימנם ב'י'ה' ש'מ'ו'... ה' ראשי שיטי'[ן] קודם השירה... אחר השירה ב' ראשי שיטי'[ן]... שירת האזינו ו' ראשי שיטין....”; ”הכותב ספר תורה צריך לכתוב לעיני כל ישראל בסוף השט'...”. תיקונים מאוחרים ממספר כותבים בשולי כמה מן העמודים. בעמוד האחרון חתימת הצנזור Antonio Francesco Enriques, משנת 1687. 98 דפי קלף (196 עמ'). 34.5 ס”מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קמטים, בלאי ודהיית דיו במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש במספר דפים (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעה קלה במספר מילים. רישומים. תו ספר של ”יוסף הלוי”. כריכה ישנה (של אוסף ששון). פגמים בכריכה. מקור: אוסף דוד סלימאן ששון, מס' 958; קטלוג אהל דוד, עמ' 609.