כתב סמיכה "תעודת מורינו" מאת רבי ברוך יצחק ליפשיץ בן ה"תפארת ישראל"

כתב סמיכה "תעודת מורינו" מאת רבי ברוך יצחק ליפשיץ בן ה"תפארת ישראל"
תעודה בכתב ידו ובחתימתו של רבי ברוך יצחק ליפשיץ, בכתיבה קליגרפית נאה ומעוטרת. ברלין, תרל"א [1871].
תעודת "מורינו" לבנו רבי גדליה ליפשיץ, להיות נקרא לתורה "בשם הכבוד – מורינו רב רבי גדליהו". בתוך הדברים מתנצל רבי ברוך יצחק: "...כלום יש אב שאינו מעיד על בנו, מכל מקום כאן האמת תעיד על עצמה... בני הנ"ל שי' לאי"ט, אם כי דרש אל החכמות ועלה בגרם המעלות עד כי סמכו החכמים שלהם ידיהם עליו, עם כל זה שמן משחת קודש על ראשו לא חסר, להיות שומר משמרת ה' ונוצר פקודיו לעשותם. לכן אני בידי... הנני בא לתת עטרת התורה על ראש בני שי' לאי"ט...".
הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ (תקע"ב-תרל"ח), בנו של הגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל "תפארת ישראל" על המשניות. בעל "מסגרת זהב" - הוספות שנדפסו עם פירוש אביו על המשניות, גם הגהותיו הרבות בתוך פירוש ה"תפארת ישראל" פותחות בראשי תיבות "אב"י" [אמר ברוך יצחק]. כבר בבחרותו הוסמך ע"י אביו הגדול ונתקבל לרבנות [מינוי שבוטל עפ"י הגאון רבי עקיבא אייגר, שנלחם בדורו על התופעה שממנים בחורים צעירים למשרות רבנות. ראה "אגרות רע"א", מכתבים מב-מט]. כיהן ברבנות העיר לנדסברג ורב ראשי של מדינת מקלנבורג, בשנת תרי"ט עבר לעיר המבורג, בה יצאו מוניטין לדרשותיו ושיעוריו והעמיד תלמידים הרבה (המפורסם שבהם הוא רבי אהרן מרקוס "החסיד מהמבורג", מחבר ספר "החסידות"). עמד בקשרי שו"ת עם גדולי פולין וליטא. ישב כל היום מעוטר בטלית ותפילין תחת מעילו העליון, ונודע לאיש קדוש וירא-אלוקים.
[1] דף. כ-29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרוע בקפל האמצעי (ללא חסרון).
מצורפים 2 דפים בכתב יד (במצב גרוע מאד, קרעים קשים ובלאי): העתקות של נוסח השער של ספר "שער היחודים" (למברג, 1855) והעתקת נוסחי קמיעות והשבעת מלאכים עם אותיות "חותמי מלאכים" מתוך הספר הנ"ל.