ספר ראשית למודים - ברלין, תקמ"ט - חתימת בעל ה"ערוך לנר"

ספר ראשית למודים - ברלין, תקמ"ט - חתימת בעל ה"ערוך לנר"

ספר ראשית למודים, בחכמות לימודיות וטבעיות, מאת ברוך בר"ל לינדא. ברלין, דפוס חברת חנוך נערים, תקמ"ט 1788.
ספר ראשית למודים היה הספר המדעי הראשון שפורסם בעברית בעת החדשה. מטרתו המקורית הייתה להקנות חינוך מדעי לילדים, אך למעשה שימש כספר מדע שימושי יחיד בקרב היהודים לאורך כל המאה ה-19. על אף שמחברו היה מחוגי ההשכלה והוא נכתב ברוח ההשכלה, התקבל הספר במדף הספרים היהודי גם בבתים שמרניים ונעשה בו שימוש על ידי רבנים אורתודוקסים - ראה להלן.
לפנינו העותק של הגאון בעל "ערוך לנר". בדף המגן הקדמי חתימת ידו: "יוקב בלאאמ"ו מ"ה אהרן עטלינגן נר"ו". חותמת הטבעה לצד החתימה: "A. R. Ettlinger - Altona".
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב 1798-1871), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר (עטלינגען) בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק ברנייס מהמבורג ורבי אלעזר ברגמן מירושלים. בשנת תקפ"ח בערך נתמנה לרב אזורי בגליל לאדענבורג (Ladenburg), והתיישב בעיר מנהיים הסמוכה, בה נתמנה כראש ישיבה ורב ה"קלויז" בעיר (באותה תקופה למד אצלו תלמידו הרש"ר הירש מהמבורג). בשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה.
רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם.
מחבר הספרים "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים.
כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מירושלים ומרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר אלא אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רטז; ח"ג, פז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
[11], קנט, [1] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע בדף השער, משוקם בנייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר ראשית למודים היה הספר המדעי הראשון שפורסם בעברית בעת החדשה. חלקו הראשון, המבוסס על מאמרים שפרסם המחבר - ברוך לינדא - ב"המאסף", יצא לאור בברלין 1788, ואילו החלק השני יצא לאור בדסאו 1810. לינדא היה משכיל יליד הנובר שבצעירותו הצטרף לחוג המשכילים היהודים בברלין. מטרתו המקורית של הספר הייתה להקנות חינוך מדעי לילדי היהודים. החלק הראשון יצא לאור בתקופת פריחת ההשכלה הגרמנית-יהודית, והוא העמיד נדבך חשוב בפרויקט המשכילי של בניית ארון ספרים יהודי חדש. חלק זה מוקדש למגוון תחומי דעת מודרניים: אסטרונומיה, זואולוגיה, בוטניקה, גאוגרפיה, אנטומיה ועוד, והוא מבוסס על ספר לימוד גרמני בן תקופתו. הוצאת הספר הייתה צעד מכונן בשינוי תפיסת החינוך למדעים. הוא התקבל בשמחה רבה בקרב חוגי המשכילים, ואלו פרסמו עליו שבחים רבים. גם בספר עצמו מובאים דברי ברכה מכמה משכילים מפורסמים, ביניהם נפתלי הירץ וייזל המעתיר את שבחיו על המחבר. הספר היה כמעט יחיד במינו, ובמשך עשרות שנים אפשר היה למצאו בספרייתם של משכילים רבים במרכז אירופה ובמזרחה, אך הוא חדר גם לקהילות שמרניות יותר. כעבור כמה שנים הועתקו חלקים ממנו לספרו הנודע של רבי פנחס אליהו הורוביץ - "ספר הברית". עם זאת, רבי פנחס אליהו כמו גם מחברים אחרים, לא ציינו כי העתיקו ממנו, ומנגד תקפו אותו בעמדותיו המנוגדות לדעת חז"ל, כגון בשרצים הפרים מן העיפוש (ראה ספר הברית ח"א מאמר יד פ"ח). הספר המשיך להיות נפוץ עד סוף המאה ה-19, בין השאר גם משום שכמעט ולא יצאו ספרי מדע משמעותיים במאה זו (מחקר מקיף על הספר ראה: ט' קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, ירושלים תשע"ד, פרק שני, עמ' 49-86).
העותק שלפנינו, עליו חתום רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר", הוא עדות חשובה להימצאות הספר גם בקרב ציבור היראים. ה"ערוך לנר" השתייך אמנם לאורתודוקסיה בגרמניה שהייתה משכילה יותר, ואף למד במשך תקופה באוניברסיטה בווירצבורג, אך הוא היה מגדולי הלוחמים ברפורמה.