בידספיריט | רזא מהימנא – לבוב, תקנ”א,


רזא מהימנא – לבוב, תקנ”א, 1791 – מהדורה ראשונה – העותק של האדמו”ר רבי פנחס רבינוביץ' מקנטיקוזבה, ושל בנו האדמו”ר רבי יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון - ספר רזא מהמנא, סודות הקבלה על אותיות האל”ף בי”ת, מאת המקובל רבי יצחק אייזיק הלוי מכפר זורוויץ. לבוב (למברג), דפוס גרשון בן זאב וואלף סג”ל ליטעריס, [תקנ”א, 1791]. מהדורה ראשונה. מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ”ה-תקמ”ג), היה שוחט ובודק בכפר זורעוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל ”ברית כהונת עולם” סיפר עליו כי ”בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו”. מסופר על המחבר שביקש מבעל ה”ישמח משה”, שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה”ישמח משה” שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה”ישמח משה” ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה”ישמח משה” על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה”ישמח משה” להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר שלפנינו (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו ”רזא מהימנא” ו”יסוד יצחק”, וכן על פי המסופר בספר ”תהלה למשה”, מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס”ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש”ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראו: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272). העותק של האדמו”ר רבי פנחס רבינוביץ' מקנטיקוזבה, ושל בנו האדמו”ר רבי יעקב ישראל מחרסון. בדף [2] ובדף [4] חותמות של רבי ” פנחס ראבינאוויטש ”; בדף השער ובדף לט1 חותמות בנו, רבי ” יעקב ישראל בהרב שליט”א ראבינאוויטש חערסאן ”. האדמו”ר רבי פנחס רבינוביץ' (תרכ”א-תרפ”ו), אדמו”ר בקנטיקוזיבה (פלך חרסון). ממלא מקום אביו האדמו”ר מליניץ, רבי יצחק יואל. מתואר כ”גאון עצום בנגליות התורה”. חיבורו ”עבודת יצחק” על התורה נשאר בכתב-יד. מבניו: רבי יעקב ישראל האדמו”ר מחרסון ורבי מנחם נחום רבינוביץ' אב”ד חיפה. בין חתניו: האדמו”רים רבי משה מסטולין ורבי יצחק מסקווירא (ראו אודותיו: אנצ' לחסידות, ג, עמ' תקלט). בנו, האדמו”ר רבי יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון (תר”מ-תש”ב), חתן רבי שלמה זלמינא צוקרמן מראשקוב. מצאצאי רבי גדליה מליניץ, האדמו”ר הזקן בעל התניא, האדמו”רים לבית צ'רנוביל, אפטא, רוז'ין, ועוד. מחבר הספר ”שארית יעקב” ובו גם שלשלת יחוסו. בשנת תר”ע החל לכהן באדמו”רות בחרסון ובשנת תרפ”ג עבר לאודסה. בשנת תרפ”ה עלה לארץ ישראל, והיה לאדמו”ר החסידי הראשון בעיר תל אביב. [4], עג דף. 21.5 ס”מ. מצב משתנה, דפים ראשונים במצב בינוני, יתר הדפים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות של רצועות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.