בידספיריט | ”דבר בעתו” – ליוורנו, תי”ג,

”דבר בעתו” – ליוורנו, תי”ג, 1653 – פזמונים לברית מילה, פדיון הבן, ועוד – נדיר – תפילות בכתב-יד – פורמט כיס - ספר דבר בעתו, פזמונים לברית מילה, סדר פדיון הבן, סדר נישואין, תפילות לחולים, סדר אבלים, ועוד. ליוורנו, דפוס ידידיה בן רבי יצחק גבאי בעל ”כף נחת”, תי”ג [1653]. פורמט כיס. כולל קיצור של החיבור ”צרי לנפש”, סדר וידוי ותפילה לחולה, המיוחס לרבי יהודה אריה ממודינה. בראש הכרך ובעיקר בסופו עשרות דפים ריקים שנועדו לכתיבת פנקס מילה, אך בעותק שלפנינו לא נרשם פנקס מילה, מלבד רישומי לידות ומילות של בעל הספר, מהשנים תס”ג-תע”ה, המופיעים בדפים הראשונים שבראש הכרך, בכתיבה איטלקית רהוטה: ”בת בתחלה סימן יפה לבנים, אודה ה' מאד בפי... בליל ד' יום ראשון מחדש אדר ראשון תס”ג לפ”ק והנה חבלי”ם נפלו לה בנעימים להמעטירה מרת שמחה אשתי מב”ת רעדה אחזתם שם חיל כיולדה מתחילת הלילה עד ד' שעות... ואחר ילדה בת... וקראתי שמה ספיראנצ”ה...”; ”הפעם אודה את ה'... כי חנני אלקי' ונתן לי בן זכר תמים בליל ש”ק ט”ו לחדש אדר ראשון שנת ע”ת ללדת לפ”ק... ומלתי בשר ערלתו לשמנה הימים על ברכי כמה”ר אבא מארי יצ”ו וקראתי שמו בישראל אברהם רפאל יצ”ו...”; ”בסי' טוב... ביום א' יו”ד לחודש אייר תע”ב לפ”ק... חנני אלקי'... ויתן לי גם את זה, שילדה אשתי מרת שמחה בן זכר תמים ומלתי בשר ערלתו לשמונה ימים על ברכי הנע' כמ' ישראל גאליקו גיסי וקראתי שמו בישראל שלמה מנחם...”; ”ברוך ה' כי הפליא חסדו אלי ויתן לי גם את זה בן זכר תמים אשר ילדה לי אשתי מב”ת אם הבנים שמח”ה בליל מוצאי ש”ק סמוך לג' שעות י”ו לחודש שבט תע”ה לפ”ק... ומלתי בשר ערלתו לשמונה ימים על ברכי הנע' גיסי כמ' יהודה אוטולנגי יצ”ו... ע”כ קראתי שמו יהודה חי...”. בדפים האחרונים מן הדפים הריקים שבסוף הכרך – תפילה בכתב-יד של סדר ”ברכת המילה ליתום” (”או”א קיים את הילד הזה לאמו ולקרוביו ולכל משפחתו...”). על בטנת הכריכה הקדמית הודבק דף עם תפילה בכתב-יד ”כשהאב הוא המוהל...”. נד דף (כרוכים עם דפים רבים נוספים, ריקים). 10 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בכל הדפים. בלאי קל. סימני עש בדפי המגן האחוריים (עם התפילה בכתב-יד). קרעים חסרים קטנים בדפי המגן הקדמיים (עם התפילות בכתב-יד), משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה נאה. נדיר. מביכורי הדפוס העברי בליוורנו. הדפוס העברי הראשון בליוורנו נוסד בשנת ת”י (1650) על ידי ידידיה גבאי, בנו של רבי יצחק גבאי מחבר הפירוש ”כף נחת” על המשניות. הדפוס פעל שם תשע שנים בלבד ורק לאחר שמונים ושתים שנה נתחדש הדפוס העברי בליוורנו. בנו של ידידיה גבאי, אברהם, עבר לאיזמיר ובשנת תי”ז הקים בה את בית הדפוס הראשון. מאוחר יותר עבר דפוס משפחת גבאי לשאלוניקי. בסוף הספר שלפנינו, כמו בספרים אחרים שהדפיסו בני המשפחה, מופיעים שלושה כתרים (בדומה לסמל המדפיס בראגאדין בוונציה), עם כיתוב שנוסף כרמז על שם המשפחה ”שלושה כתרים הם וכתר שם טוב עולה על גביהם” (המילה ”גביהם” רומזת לשם המשפחה ”גבאי”). חותמות בדפי המגן: ”מספרי אברהם מארקס”. מקור: קסטנבאום, ניו יורק, 17 ביוני 2021, פריט 269.