בידספיריט | תהילים עם פירוש רבי שלמה
תהילים עם פירוש רבי שלמה עטיה – ונציה, ש”ט, 1549 – מהדורה יחידה – הקדמה חשובה בה מזכיר המחבר עשרות תלמידי חכמים בדור שלאחר הגירוש - ספר תהלים, עם פירוש על פי הפשט, וביאורים על דרך הקבלה, מאת רבי שלמה עטיה (עתיה), תלמיד הרלב”ח. ונציה, ללא שם מדפיס, ש”ט [1549]. מהדורה יחידה של הפירוש. מהדורה של ספר התהילים בפורמט גדול. פסוקי התהלים נדפסו באותיות מרובעות, בשתי עמודות במרכז הדפים (בצמוד לשוליים הפנימיים), וסביבם נדפס הפירוש, באותיות ”כתב רש”י”. כפי שמסביר המחבר בדף השער, פירושו משלב ביאורים בדרך הפשט של ”המלות הזרות של כל פסוק ופסוק”, עם הסבר הקשרים בין הפסוקים והעניינים השונים, וכן ביאורים עמוקים ”על דרך האמת”, במקומות הנצרכים לכך. מעבר לשער נדפסה הקדמה מאת המחבר, המהווה מקור היסטורי רב-ערך לתולדות הקהילות היהודיות וחכמי התקופה, בדור שלאחר גירוש ספרד. המחבר מאריך ומספר על תלמידי חכמים שפגש בערים שונות, בהן שאלוניקי, אדריאנופולי, קושטא, פטרה, וערי איטליה (ונציה, פירארה, פאדובה, מנטובה, אנקונה, וירונה, רומא וקרימונה). לאורך ההקדמה מוזכרים עשרות רבות של רבנים ותלמידי חכמים, אותם רואה לנכון המחבר להזכיר ”כדי לקי[י]ם זכר צדיק לברכה מהחכמים שראיתי ושהכרתי ושהיו בזמני, לפי שישר בעיני שיהיו נזכרים לדוד ודור”. בתחילתה של הקדמה זו מוסר המחבר גם מעט פרטים אודותיו: ”שתחילת למודי היה בארץ תוגרמה עם החכם רבי אברהם סמסול, ואחר כך למדתי עם הרב הגדול... החכם רבי יוסף פאסי, ומשנסע החכם מעיר שלוניקי לאנדרינופולי, למדתי עם החכם בוצינא קדישא רבי לוי בן חביב...”. המחבר, רבי שלמה בן שם טוב עטיה (עתיה) (נפטר ש”כ, 1560), חכם ומקובל, בן המאה ה-16. נולד בשאלוניקי, והיה תלמידם של רבי יוסף פאסי והרלב”ח. בהמשך עלה לארץ ישראל, בה נפטר בשנת ש”כ. רבי שלמה עטיה היה מהפרשנים הראשונים שחיברו ביאור מקיף לכל ספר התהלים. בדף השער, חתימה בכתיבה איטלקית רהוטה: ”אהרן סלם”. בדפי הספר: הגהות ורישומים קצרים, ומחיקות צנזורה. מב, מא-סה דף. 28.5 ס”מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים, ועקבות רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, וקרעים, משוקמים בחלקם בהדבקות של רצועות נייר. חותמות מחוקות בדף השער ובדפים נוספים, עם הדבקות נייר על חלקן. כריכה ישנה. שם המדפיס לא נזכר בגוף הספר, אך מסגרת השער שלפנינו זהה בעיצובה למסגרות שערים המופיעות במספר ספרים שנדפסו בדפוס יושטיניאן (”ספר השרשים”, ונציה ש”ז-ש”ח, ו-”הלכות גדולות”, ונציה, ש”ח). במפעל הביבליוגרפיה נרשם בסוף הספר [1] דף חלק, שאינו מופיע בעותק שלפנינו (דף זה אינו מופיע גם בעותק שקטלוג הספרייה הלאומית ובעותקים נוספים). על הצנזורה בספר זה, ראו: מ' כרמלי-וינברגר, פירוש תהלים מצונזר של ר' שלמה בן עתיה, ספר זכרון לשמואל בלקין, ניו-יורק, תשמ”א, עמ' 55-62.