בידספיריט | אוסף סידורים ומחזורים – דפוסי

אוסף סידורים ומחזורים – דפוסי ירושלים, תרנ”ג-תרצ”ב, 1893-1932 - שמונה סידורים ומחזורים מדפוסי ירושלים בסופה של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20: • סידור הגר”א בנגלה ובנסתר, עם ביאורים וכוונות על פי הקבלה מתוך ”סידור כ”י [כתב יד] לרבינו הגר”א”, בעריכת הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב”ד יפו. חלק ראשון ושני. ירושלים, דפוס הרי”ן לעווי, תרנ”ה-תרנ”ח [1898-1895]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד. שני שערים לחלק הראשון. הראשון בהדפסה צבעונית. וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 480. • סידור כמנהג חב”ד בפורמט מיניאטורי – ”זכרון ירושלם, סדר תפלות לכל השנה עפ”י נוסח האר”י ז”ל, אשר הפליא לעשות... אדמו”ר... שניאור זלמן מלאדי... נערך לתועלת עוברי דרכים”; ללא ניקוד. ירושלים, י”ד פרומקין, תרנ”ט [1899]. שוליים רחבים בחלק מהדפים. גליונות לא חתוכים. • סדור חקת עולם, מיוסד עפ”י נוסח האר”י ז”ל, חלק שני לשבתות השנה. ירושלים, דפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן ושותפו, תרנ”ג [1893]. שני דפי שער, השער הראשון צבעוני. כרוך בכריכת עור נאה, עם חיתוך דפים צבעוני. • סדר תפלה לכל ימי החול, ”עם דגושים ומתגים להוראת הנגינות... לתועלת ילדי בית הספר”, יוצא לאור על ידי מ. אדעלמאן. ירושלים, דפוס אברהם משה לונץ, תרנ”ט [1899]. • סדור שאלו שלום ירושלים, כולל תפלות לכל השנה, עם תרגום לגרמנית. ירושלים, דפוס א. ליב כהנא, תרס”ג [1903]. • מחזור אהלי יעקב, כרך ראשון מהחלק הראשון ממנו הנקרא, אהל העדות, עם סליחות לימים נוראים ותפילות ראש השנה וצום גדליה, כמנהג ק”ק ספרדים, בעריכת רבי יעקב יצחקי. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס”ח [1908]. • מחזור אהלי יעקב, ”כרך שני מהחלק א'...”, סדר תפלות ליום הכפורים, כמנהג ק”ק ספרדים, בעריכת רבי יעקב יצחקי. ירושלים, דפוס מוריה, שעהנבוים-ווייס, תר”ע [1910]. • סדור בית אברהם, חלק ראשון וחלק שני, עם כוונת השמות על פי הש”ע וע”פ האר”י, בעריכת רבי אברהם ב”ר אהרן יוסף (טכורק). ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ”ב [1932]. סידור כמנהג פולין, נוסח ספרד (חסידי), עם כוונות האר”י. בראש הסידור הסכמות רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, והאדמו”ר רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקא. 8 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות ישנות ומקוריות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם. מקור: לשעבר מאוסף ד”ר ישראל מהלמן (”גנזי ישראל”). בחלק מהספרים רישומים ביבליוגרפיים בכתב-ידו, וברובם רישומי מיספור קטלוגי של ספרייתו.