בידספיריט | אוסף מכתבים מתקופת ”עלילת סאפי”

אוסף מכתבים מתקופת ”עלילת סאפי” – מרוקו ולונדון, תרכ”ג-תרכ”ט, 1863-1869 – מכתבים מאת הווזיר הגדול של הסולטאן מוחמד הרביעי, מאת הסוחר אברהם קורקוס, סגן הקונסול של ארצות הברית במוגדור, ומאת הקהילה היהודית בסאפי - אוסף הכולל שמונה מכתבים ותעודות בכתב-יד, הממוענים ברובם אל ג'סי ה. מקמאת' (Jesse H. McMath), הקונסול הכללי של ארצות הברית במרוקו. סאפי, פאס, מקנס, מוגדור, קזבלנקה, רבאט, לונדון, 1863-1869. ערבית, ערבית-יהודית ואנגלית. האוסף כולל: • מכתב בערבית-יהודית, שנשלח אל ג'סי מקמאת', קונסול ארצות הברית במרוקו, מאת אברהם קורקוס (Abraham Corcos). מוגדור, אוגוסט 1863. • שני מכתבים בערבית-יהודית שנשלחו אל ג'סי מקמאת', מאת ”מסעוד לעסרי”. קזבלנקה ורבאט, 1863-1864. • מכתב בערבית-יהודית מאת קהילת יהודי העיר סאפי אל ”סניור קונסול יצחק בן זאכאר”, ובה מתוארת פרשה של הריגת מספר יהודים על ידי מוסלמים. מעבר לדף רישום באנגלית (אולי בכתב-ידו של הקונסול מקמאת'): Representation made to me by the Hebrew Committee at Saffi, of the treatment they receive from the Moorish authorities 1868 [פנייה רשמית שהוגשה אליי על ידי הוועד העברי בסאפי, בנוגע ליחס שהם מקבלים מן הרשויות המוריות 1868]. • מכתב בערבית מאת הווזיר הגדול של מרוקו טייב בן אלימאני. נכתב במקנס, בתגובה לתלונה בשם יהודי סאפי, מרוקו. בשוליו רישום באנגלית המתאר את תוכן המכתב: Letter from the Sultan's Prime Minister Tayb Ben Lyamany. written at Mequenez, in reply to a complaint on behalf of the Jews of Saffi . • מכתב בערבית מאת הווזיר טייב בן אלימאני (Tayeb Ben Alyamani) אל ג'סי מקמאת'. נכתב בעיר פאס ב-20 ב[חודש] חיג'ה שנת 1285 (5 באפריל 1869). • דף עם תרגום רשמי לאנגלית של המכתב הנ”ל. התרגום נערך בידי משה פאריינטה (Moses Pariente), בנקאי ומתורגמן הקונסוליה האמריקאית (אשר שימש אף כנשיא הזמני של קהילת טנג'יר). המכתב עוסק בתלונה על המושל המקומי במזגאן שמתנכל לאדם המקורב לקונסוליה. • מכתב מאת ג'. ג'. ראטו (J. J. Ratto), אל ג'סי מקמאת'. לונדון, 26 ביוני 1868. המכתב עוסק בעניינו של תושב מקומי שנאסר באזור סוס (Sus) בהוראת הסולטאן. במכתב מוזכר נושה בשם קורקוס (אולי אברהם קורקוס?). בקיץ 1863 פרצה תקרית דרמטית שטלטלה את יהדות מרוקו ונודעה לימים כ”עלילת סאפי”. בעקבות מותו הפתאומי של פקיד מכס ספרדי שהתגורר בעיר החוף סאפי, החלו השלטונות הספרדיים להפעיל לחץ כבד על הממשל המרוקאי בטענה שהפקיד הורעל. דרישה זו נבעה, בין היתר, מניסיונה של ספרד לבסס ולחזק את מעמדה במרוקו לאחר מלחמת ספרד-מרוקו (1859-1860). בעלילה זו הואשמו מספר יהודים שנטען כי סייעו בהרעלה, ולאחר עינויים קשים אולצו להודות בהרעלה, וכמה מהם הוצאו להורג. הדבר עורר סערה בינלאומית וגל של חרדה בקרב יהודי מרוקו. פרשה זו הובילה למסעו המפורסם של השר משה מונטיפיורי למרוקו בחורף 1863-1864. בשיאו של הביקור, נפגש מונטיפיורי עם הסולטאן מוחמד הרביעי והשיג מידיו את ה”דאהיר” (צו מלכותי) – מסמך היסטורי המבטיח את שלומם וביטחונם של היהודים ואוסר על ענישתם ללא משפט צדק. ג'סי ה. מקמאת', הקונסול הכללי של ארצות הברית בטנג'יר (הבירה הדיפלומטית של מרוקו באותם ימים), היווה באותן שנים מתוחות כתובת מרכזית ומשענת עבור היהודים. אברהם קורקוס ממוגדור, בן לאחת ממשפחות הסוחרים היהודיות העשירות והמשפיעות במרוקו, היה מקושר לחצר הסולטאן. בינואר 1862 מונה במוגדור לסגן הקונסול של ארצות הברית ואיי הודו המערבית. הוא מילא תפקיד חשוב במסעו של משה מונטיפיורי למרוקו והשתמש במעמדו הקונסולרי לקידום ענייני הקהילה. משה פריינטה חתום על הפנייה הרשמית של הנהגת יהודי טנג'יר בעניין הרדיפות והוצאתם להורג של היהודים בסאפי הן כנשיא הזמני של הקהילה והן כמתורגמן הקונסוליה האמריקאית. יומני משה מונטיפיורי מתעדים כי עם הגעתו לטנג'יר בראשית 1864 הוכן עבורו בית הודות למשה פריינטה, המתואר שם כנשיא הקהילה לצד משה נהון, סגן נשיא הקהילה. היה בנקאי עשיר, מתורגמן ובעל קשרים עם דיפלומטים אירופים. שלושת המכתבים שלפנינו, מאת אברהם קורקוס ומאת מסעוד לעסרי, נכתבו בשנים 1863-1864, בתקופת ”עלילת סאפי”, אך לא התברר לנו אם הם קשורים במישרין לפרשה (הם כתובים בערבית יהודית מעורבת בניב הספרדי המקומי [חיכיתיה] ודורשים בדיקה נוספת). מכתב הפנייה של יהודי סאפי שלפנינו, משנת 1868, מעיד על כך שגם חמש שנים לאחר ”עלילת סאפי” וביקורו של מונטיפיורי, המשיכו יהודי המקום לסבול מיחס עוין ונדרשו להתערבות דיפלומטית זרה. 8 מסמכים ותעודות בכתב-יד. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. פגמים קלים.