בידספיריט | צו מלכותי בכתב-יד – חואנה

צו מלכותי בכתב-יד – חואנה ”המשוגעת” ובנה קרלוס החמישי – ספרד, ש”נ, 1590 – גירוש ”נוצרים חדשים” מגיפוסקואה שבחבל הבסקים - מסמך בכתב-יד, העתק נוטריוני רשמי (Traslado) שנערך בשנת 1590, של צו מלכותי שנתנה מלכת קסטיליה, חואנה הראשונה (”המשוגעת”), במדריד ב-24 בדצמבר 1510, ושל צו-אישור נוסף שהוציאו חואנה ובנה קרלוס החמישי בעיר ואיאדוליד ב-12 ביולי 1527. הצווים אוסרים על ”נוצרים חדשים” ממוצא יהודי ומוסלמי ועל צאצאיהם להתיישב בערים ובעיירות של פרובינציית גיפוסקואה (Guipúzcoa) שבחבל הבסקים, ומורים לגרש את אלה שכבר התיישבו בה. סן סבסטיאן, בירת גיפוסקואה, 7 באפריל 1590. ספרדית עתיקה (כתב קורסיבי). המסמך נפתח בצו משנת 1527, שניתן בעיר ואיאדוליד על ידי המלכה חואנה הראשונה ובנה קרלוס החמישי. צו זה מעניק תוקף מחודש לצו המקורי מדצמבר 1510, המועתק במלואו בגוף המסמך. בצו המקורי משנת 1510, כותבת המלכה חואנה כי הובא לידיעתה ש”נוצרים חדשים” – מומרים ממוצא יהודי או מוסלמי וצאצאיהם – עוברים להתגורר בפרובינציית גיפוסקואה כדי להימלט מחקירות האינקוויזיציה, וכדי לזכות במעמד ה”הידלגו” (Hidalguía, בני אצולה) המוענק לכלל תושבי הפרובינציה. לבקשת נציגי המקום, החוששים מפגיעה ב”טוהר הדם”, מורה המלכה לגרש בתוך שישה חודשים את כל הנוצרים החדשים שכבר קבעו את מושבם בפרובינציה, ואוסרת על התיישבות עתידית של צאצאי יהודים או מוסלמים במקום. השלטונות מצווים לפרסם את הצו בפומבי, למנוע מתן מחסה למגורשים ולהחרים את הרכוש של מי שיפרו את הוראות הצו. בשנת 1527, לאחר פנייה נוספת של נציגי הפרובינציה, אישרו חואנה וקרלוס החמישי את הצו מחדש והורו לשלטונות המקומיים לאכוף אותו בקפידה וללא חריגות. ההעתק שלפנינו נערך בעיר סן סבסטיאן באפריל 1590, לבקשת נציגה הכללי של פרובינציית גיפוסקואה. בעמוד השלישי מופיעים אישורו וחתימתו המקורית של הנוטריון הציבורי המלכותי, חואן לופס דה טאפיה (Joan López de Tapia), המעיד כי ההעתק תואם בשלמותו למקור. בגב העמוד האחרון מופיע רישום ארכיוני קצר בכתב-יד, המציין כי זהו צו משנת 1527 המגרש מגיפוסקואה נוצרים חדשים שהמירו את דתם מיהדות ואסלאם. אל שוליו העליונים של העמוד הראשון תפור בחוט פתק בכתב-יד (כנראה מאוחר יותר), המסכם את תוכן המסמך. רקע היסטורי: פרובינציית גיפוסקואה התאפיינה במעמד משפטי-חברתי ייחודי של אצולה אוניברסלית (Hidalguía Universal), לפיו כלל תושבי החבל נחשבו לאצילים מלידה. עם התגברות חקירות האינקוויזיציה, החלו ”נוצרים חדשים” להגר לחבל הבסקים כדי לחמוק מרדיפות ולזכות בזכויות היתר של מעמד זה. הגירה זו עוררה התנגדות עזה בקרב התושבים המקומיים, שביקשו לשמר את ”טוהר הדם” שלהם כנוצרים ישנים וחששו שמעמדם וייחוסם ייפגעו. בנוסף, מאחר שבאותם ימים יוחסו למומרים תכונות שליליות כמו פחדנות וחולשה, הבסקים חששו שנישואי תערובת יחלישו את ”גבורתם הטבעית”, ששימשה קו הגנה צבאי חיוני לממלכה הספרדית. צווי הגירוש שלפנינו הניחו את התשתית המשפטית לאפליית המומרים בחבל הבסקים: בעקבותיהם חויבו תושבים חדשים לעבור ”חקירות יוחסין” קפדניות כתנאי לקבלת תושבות, ומומרים וצאצאיהם הודרו ממשרות ציבוריות ומזכויות אזרח. צווים אלו קבעו תקדים חוקי שעליו הסתמכו הרשויות במשך מאות שנים, עד לביטול זכויות היתר המקומיות (ה”פוארוס”) בשנת 1876. [4] עמ' (גיליון מקופל לשניים). 30 ס”מ. + [1] דף (מחובר בחוט). 15 ס”מ. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. בלאי קל בשוליים.