בידספיריט | כתב-יד מעוטר על קלף –

כתב-יד מעוטר על קלף – סדר ברית מילה עם פנקס מוהל – אמשטרדם, תקפ”ח - כתב-יד על קלף, סדר ברית מילה עם פנקס מוהל, של המוהל רבי יששכר פערל שטאק-פיש. [אמשטרדם], תקפ”ח [1828]. כתיבה קליגרפית מרובעת, מנוקדת. ההוראות (ביידיש) בכתיבה אשכנזית בינונית. עיטורים במספר מקומות. בחלקו הראשון של הכרך סדר ברית מילה, עם פסוקים ותפילות: פסוקי שירת הים, ”תפלת המוהל טרם שיתחיל לימול”, פסוקים וברכות המילה, ותפילות לאחר המילה. לאחר מכן (דף ו/2) מופיע: ”סדר מילת הגר”, ולאחר מכן סדר ברכת המזון. לפני ברכת המזון מזמור ”שיר המעלות”, נכתב בתוך מסגרת מעוטרת, ובשוליו קולופון הסופר: ”נכתב על ידי מרדכי בכהר”ר פערל ש”פ [=שטאק-פיש] יצ”ו שנת תקפ”ח לפ”ק”. בחלקו השני של הכרך מופיע ”פנקס מוהל”, של המוהל רבי יששכר פערל שטאק-פיש, אביו של סופר כתב-היד. לפנינו למעשה העתקה נאה של רישומים נבחרים, לפי נושאים (ראו להלן), מתוך פנקס מוהל שבו היו למעלה מ-3000 רישומים על בריתות, שערך המוהל באמשטרדם ובערים אחרות בהולנד, בין השנים תקנ”ד-תקצ”ג. פנקס מוהל מקביל המכיל את כל רישומי המילה, נמצא כיום באוסף דוד יסלזון (כת”י מס' 7), ומקורו בעבר מאוסף גאנס – מקורו של הפנקס שלפנינו. כת”י יסלזון כולל רשימה של 3114 מילות שנעשו בשנים תקנ”ד-תקצ”ג, רובם עד שנת תקס”ב. המילות שבתחילת הפנקס נערכו ברובם בליידן, וכמה מהן בקהילות אחרות בהולנד, לאחר מכן רוב המילות באמשטרדם. בראש הפנקס מופיע שער מאויר עם פרטיו של המוהל: ”שייך להמוהל היקר... כ' פעריל בן כמ”ר יוזלי שטאק פיש יצ”ו מק”ק ליידן...”, ובין רישומי המילות נזכר שמו כמה פעמים (למשל אחרי מילה מס' 2190: ”הגיון תודה ליוצר כל מאת כהר”ר יששכר בן כ”ה יוזלה שטאקפיש עת נמלאו לו נמוליו למספר שמו הזה והם אלפים מאה ותשעים”). בפנקס שלפנינו הועתקו באופן סלקטיבי חלק מרישומי הבריתות, מן השנים תקס”ב-תק”ץ. תחילה מופיע עמוד הקדמה (תחום במסגרת), בו נכתב: ”מעבר לדף יבא בכתב מיד ה' עלי השכיל הילדים אשר חנן אלהים את עבדו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו...”. לאחר מכן מופיעים ארבעה מקבצים של דפים כתובים (וביניהם עמודים ריקים), שבכל אחד מהם מספר רישומי בריתות מתוך פנקסו של המוהל. הבריתות נרשמו במקבצים לפי נושא מסוים: במקבץ הראשון (דפים טו-יז) - בריתות שערך המוהל לאורך השנים ביום ראש השנה, מהשנים תקס”ד-תקפ”ח. במקבץ השני (דפים כד-ל) בריתות שערך המוהל בגילאים מאוחרים יותר, בדרך כלל לגרים (אך גם לכאלה שלא נימולו בזמנם מסיבות אחרות), מהשנים תקס”ג-תק”ץ. במקבץ השלישי (דפים לט-מ) – רישומי בריתות שמצוין בהם גם שם הסנדק (אולי הכוונה למישהו שהיה שותף במילה, שסייע בפריעה וכדומה), מהשנים תקס”ד-תקפ”א. במקבץ הרביעי (דפים מט-נ) – בריתות שערך המוהל לאורך השנים ביום הכיפורים, מהשנים תקס”ה-תקפ”ב. בראש כל אחד מהרישומים נכתב מספרו הסידורי במקבץ הנוכחי, ומספרה של הברית מאז החל המוהל במלאכתו. כך לדוגמה, במקבץ הראשון: ”תקס”ד – N. 1, 150 - יום ש”ק א' דר”ה ליב בן יוסף... בק”ק אמשטרדם”; ”תקס”ה N. 2, 211 – יום עש”ק ב' דר”ה אברהם בן זנוויל...”, וכן הלאה. בכל רישום נוסף גם התאריך הלועזי. דפים מג-מד הוקדשו לרישום ארוך ומעוטר על ברית המילה מס' 3000 שזכה המוהל לערוך: ”3000 – יום א' כ”ח שבט תק”ץ לפ”ק, מאיר בן פינחס בק”ק אמשטרדם... עוד לא כיליתי מלאכתי מלאכת השמים להכניס הילד הזה בברית אל חי... ואשא קולי ואקרא, הן הוד היום גדול יש שכר לפעולתי... שלשת אלפים הנולדים במחנה העברים הן הם יודו... יען כי הצלחתי במעשי והקרבתים כולמו להסתפח תוך קהל קדוש עדת בני ישראל...” (המילים ”יש שכר” הודגשו, לרמוז על שם המוהל). רישום זה מופיע במלואו ובעיצוב דומה גם בכת”י יסלזון. שמו של המוהל לא נכתב לפנינו במפורש (מלבד הרמז ”יש שכר”), אך זהותו התבררה מתוך השוואה לפנקס המילה הנ”ל באוסף יסלזון. פרטי הרישומים שלפנינו מקבילים באופן מלא לאלה שבכת”י יסלזון. הכתיבה והעיטורים שלפנינו זהים לאופן הכתיבה והעיטורים בכמה מן הדפים בכת”י יסלזון, ומכאן שלפחות חלקו של כת”י יסלזון נכתב על ידי סופר כתב-היד שלפנינו - בנו הנזכר של המוהל – מרדכי ב”ר יששכר פערל שטאק-פיש. א-ו, ו-נז דף (סה”כ 50 עמודים כתובים, ועמודים רבים ריקים). 16 ס”מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו במספר מקומות. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור נאה מעוטרת בהטבעות מוזהבות. מקור: אוסף משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).