בידספיריט | ”גזטה ד'אמסטרדם” – העיתון היהודי

”גזטה ד'אמסטרדם” – העיתון היהודי הראשון בעולם – אמשטרדם, תל”ג, מרץ 1673 – המהדורה האיטלקית הנדירה - גיליון של עיתון החדשות ”גזטה ד'אמסטרדם” (Gazzetta D'Amsterdam). אמשטרדם, יום חמישי, [י”ג ניסן תל”ג] 30 במרץ 1673. איטלקית. בשולי העמוד האחרון: ”נדפס בביתו של דוד תרטאס” (Stampata in Casa di David Tartas). העיתון ”גזטה ד'אמסטרדם”, שהופיע באיטלקית ובספרדית, נחשב בעיני חוקרים רבים לעיתון היהודי הראשון בעולם. הוא ראה אור החל משנת 1672, והקדים ביותר מעשור את העיתון ביידיש ”קורנטין” שנדפס אף הוא באמשטרדם (החל מ-1686). המדפיס, דוד בן אברהם דה קאסטרו תרטאס, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל, היה מהבולטים שבמדפיסי אמשטרדם, אשר הוציא תחת ידו עשרות ספרי קודש והגות בעברית, בספרדית ובפורטוגזית, ועסק במקביל גם בהוצאת עיתוני חדשות. את עבודתו כמדפיס החל בשנת 1647 כסדר בבית דפוסו של מנשה בן ישראל. אף שהעיתון אינו נושא אופי יהודי מוצהר ואינו עוסק מפורשות ב”חדשות יהודיות”, קהל היעד המובהק שלו היה קהילות הסוחרים והאנוסים מקרב גולי ספרד ופורטוגל. סוחרים אלו, שישבו בערי נמל ברחבי אירופה, הבלקן, האימפריה העות'מאנית והעולם החדש, השתמשו באיטלקית ובספרדית כ'לינגואה פרנקה' לצורכי מסחר ודיפלומטיה. מערכת העיתון, אשר התבססה על רשת כתבים עצמאית, וכן על תרגום ועיבוד של ידיעות מתוך עיתונים מקומיים בהולנדית ובצרפתית, סיפקה לקוראיה מידע פוליטי, צבאי וכלכלי חיוני שהיה דרוש לניהול עסקיהם חובקי העולם, תוך זהירות רבה מלחשוף סממנים יהודיים מובהקים שעלולים היו לסכן את הסוחרים, ובפרט את האנוסים שבהם, בארצות קתוליות שבהן פעלה עדיין האינקוויזיציה. הגיליון שלפנינו מודפס באיטלקית. ידוע לפחות על גיליון נוסף שנדפס באיטלקית, מהתאריך 14 בספטמבר 1673. לא ברור כמה זמן התקיימה מהדורה איטלקית זו, ואם העיתון החליף שפה לתקופה מסוימת או שגיליונותיו נדפסו במקביל בשתי השפות, ספרדית ואיטלקית. כמו כן, אין בידינו ידיעות ודאיות על היקף התפוצה של העיתון, אך ייתכן שהוא נשלח למנויים בארצות שונות, בדומה למכתבי-חדשות שראו אור באיטליה ובגרמניה בתקופה זו, ואשר היו ממבשריה של העיתונות המודפסת באירופה. גיליון זה שלפנינו ראה אור בעיצומה של מלחמת הולנד-צרפת (1672-1678), סמוך לתום שנת 1672 שנחרתה בהיסטוריה של הרפובליקה ההולנדית כ”שנת האסון” (Rampjaar), ובה הותקפה הרפובליקה על ידי קואליציה בראשות לואי ה-14 מלך צרפת, אנגליה, וכמה נסיכויות גרמניות. הגיליון מספק הצצה מרתקת לחדשות של אותם ימים: מפריז (27 במרץ) מדווח כי הכנות המלך לצאת למלחמה נמשכות במלוא המרץ, והמצביא הנסיך דה קונדה עתיד לצעוד לאוטרכט בראש צבא עצום של 25,000 רגלים ו-25,000 פרשים; מלונדון (22 במרץ) מגיע דיווח על פעילות דיפלומטית ערה, דיונים בפרלמנט בנושאי דת, ושליחים ממוסקבה וחצרות אירופה; מדנציג (18 במרץ) מדווח על כך שהגנרל (ולימים מלך פולין) יאן סובייסקי יצא בראש כוחותיו כדי להתמודד עם איום הפלישה של האימפריה העות'מאנית (ניצחונו על העות'מאנים בקרב וינה זיכהו בכינוי ”מושיעה של אירופה”); מגרמניה (28 במרץ) מובאים דיווחים על מהלכים דיפלומטיים בחצר הקיסרות בווינה ועל מעורבות הנסיך הבוחר מברנדנבורג בגיבוש קואליציה צבאית נגד לואי ה-14 מלך צרפת; מהאג ומאמשטרדם (29-30 במרץ) מגיעים דיווחים על התארגנות הצבא ההולנדי תחת פיקודו של הנסיך מאוראנז', לצד ידיעות על תנועת ספינות סוחר ואניות מלחמה, מאמצי הביצור של הצרפתים בערי הולנד, והתארגנות דיפלומטית לוועידת שלום בין המעצמות שעתידה להתכנס בעיר הניטרלית קלן בחודש אפריל. [4] עמ' (גיליון מקופל לשניים, שתי עמודות בכל עמוד). 16 ס”מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים וכתמים קלים. נתון בתוך מסגרת פספרטו. גיליונות מוקדמים של ה”גאזטה”, ובפרט מהשנים הראשונות להופעת העיתון, הם נדירים ביותר וכמעט אינם בנמצא באוספים ציבוריים. הגיליון שלפנינו, משנת 1673, הוא מהמוקדמים ביותר הידועים כיום בעולם, ואחד העותקים היחידים ששרדו ממהדורה זו. עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 היה ידוע במחקר רק על גיליונות בספרדית משנת 1675 ואילך. מאוחר יותר התגלו הגיליונות באיטלקית באוסף הולנדי פרטי, ועותקים בספרדית משנים מוקדמות יותר התגלו בארכיון בלונדון. ספרות: 1. שמואל שניצר, ”ובכל זאת הבכורה שייכת ל'גאזיטה'”, קשר 2, נובמבר 1987, עמ' 3-10. הגיליון שלפנינו מוזכר במאמר (עמ' 8) כגילוי נדיר מאוסף הולנדי פרטי. 2. L. Fuks and R. G. Fuks-Mansfeld, Hebrew Typography in the Northern Netherlands 1585-1815, Leiden 1987, עמ' 342. 3. Hilde Pach-Oosterbroek, Arranging Reality: The Editing Mechanisms of the World’s First Yiddish Newspaper, the Kurant (Amsterdam, 1686–1687), PhD dissertation, University of Amsterdam, 2014, p. 83, n. 47. מקור: 1. אוסף י' אנדרסון (J. Anderson), ולארדינגן, הולנד. 2. אוסף משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans); וראו ספרו: M.H. Gans, Memorbook, עמ' 144-145.