בידספיריט | מכתב בדברי תורה מהגרי”ז סולובייצ'יק

מכתב בדברי תורה מהגרי”ז סולובייצ'יק אב”ד בריסק – ירושלים, תש”ז - מכתב ארוך (2 עמודים, למעלה מ-33 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב”ד בריסק. ירושלים, ד' תמוז תש”ז [1947]. מכתב בדברי תורה נשלח ללונדון, אל ידידו ”הגאון הגדול פאר הדור” רבי יחזקאל אברמסקי גאב”ד לונדון, מענה לדבריו בסוגיית ”גר תושב”. בתחילת המכתב מתנצל הגרי”ז על כך שתשובתו התאחרה למעלה מחודש ימים, בשל מצב בריאותו הרופפת, כי ”לדאבוני תקפה עלי מחלת האסטמא בקיץ זה עד שהכתיבה נמנעה ממני כמעט לגמרי, ואיזה פעמים החלטתי לכתוב להדר”ג והוכרחתי להפסיק באמצע... ואף כי כבר קמתי ממטתי אם כי עוד לא שבתי לאיתני, וזאת סיבת אחור תשובתי להדר”ג...”. גם בסיום המכתב מתנצל הרב מבריסק על קיצור דבריו: ”מפני חולשת בריאותי שעודני חולה ל”ע, מוכרח אני למעט בדברים, יתברך הדר”ג בברכת כל טוב כחפצו, הנני ידידו מוקירו ומכבדו ודושו”ט מלו”נ [ודורש שלומו וטובתו מלב ונפש], יצחק זאב באאמו”ר הגאון החסיד רשכבה”ג מרן חיים הלוי זצוקללה”ה סאלאווייציק. ד' תמוז התש”ז ירושלם תובב”א”. הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב”ד בריסק (תרמ”ז-תש”ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר”ח) מבריסק, ונכדו של ה”בית הלוי”. עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע”ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש”א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו”ל. ספריו: ”חידושי מרן רי”ז הלוי”, על הרמב”ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי ”חידושי הגרי”ז”. עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה”השקפה” וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה. מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ”ו-תשל”ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי”ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר”ח בשנת תר”ע בערך (עפ”י עצת חותנו הגרי”י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר”ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר”ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר”ח: ”רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא”. רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: ”והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה” (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר ”חידושי מרן רי”ז הלוי” נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי”א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות. [1] דף. נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צידיו). 27.5 ס”מ. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בקיפולי הדף. תוכן המכתב בדברי תורה נדפס בשינויים, במכתבים שבסוף ספר ”חידושי מרן רי”ז הלוי” על הרמב”ם (ירושלים, תשכ”ג, עמ' 164).