בידספיריט | שישה מכתבים מהגאון רבי חיים

שישה מכתבים מהגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – בעניין ”נישואי ערכאות”, ונושאים שונים – ווילנא, כסלו-שבט תרצ”ז - שישה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כסלו-שבט תרצ”ז [1936-1937]. המכתבים נשלחו ללונדון אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב”ד לונדון, והם עוסקים בנושאים שונים מענייני הכלל והפרט. שניים מהמכתבים כתובים בעצם כתב-ידו וחתימתו של הגרח”ע, ושאר המכתבים בכתיבת ידי סופרו, עם הוספת כמה שורות וחתימות בכתב-ידו של רבי חיים עוזר בעצמו. חלק המכתבים עוסקים בין היתר בנידון גדרם ההלכתי של ”נישואי ערכאות” האם נישואין כאלו מצריכים גט גירושין (בתוך הדברים כותב רבי חיים עוזר, כי התכתב בענין גם עם הגאון רבי צבי הירש פערבער מרבני לונדון). המכתבים גם עוסקים בנושאים נוספים: ענייני ”ועד הישיבות” והנסיעה לפריז של הגרא”י פינקל יחד עם הרב אברמסקי לטובת ”ועד הישיבות” (כנראה בעניין עיזבון של אחד מעשירי צרפת, ראו: ”קדם”, מכירה 109, 1 בספטמבר 2026, פריטים 197 ו-198. במכתבים שלפנינו מוזכר כי יוזמי נסיעת הרב פינקל לפאריז, היו רבי אלחנן וסרמן ורבי אהרן קוטלר); עזרה לישיבת רמיילס בווילנא; עזרה לבעל ה”חזון איש” בארץ ישראל; חיזוק האיסור על ה”הימום” לפני השחיטה, וכי אין ראוי להקל בזה אפילו ב”כלכלת בתי החולים” (שמעיקר הדין ”מאכילים הקל קל תחילה, בכ”ז עי”ז יוחלש כל האיסור של ההימום, ולחכם כמותו יספיק הקיצור...”); עזרה לאברך הנוסע לאנגליה, רבי שלום אלטר פרלוב בן האדמו”ר רבי נחמיה מברנוביץ ממשפחת אדמו”רי קוידינוב; השמחה על שחרור בניו הגדולים של הרב אברמסקי שהגיעו לאנגליה לאחר חמש שנים בהם עוכבו ע”י השלטונות ברוסיה; תנחומים על פטירת אביו הישיש רבי מרדכי זלמן אברמסקי ז”ל; ונושאים נוספים. בשולי רוב המכתבים נוספו מכתבים אישיים בכתב-ידו ובחתימתו של הסופר רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי מווילנא, החותם ”אד”א” – קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי, שהיה מנאמני ביתו של רבי חיים עוזר, ואחד מסופריו ומזכיריו. מצורף: מכתב מיוחד מאת רבי אלטר דוב, בנוגע לעזרה לאברך רבי שלום אלטר פרלוב בן האדמו”ר רבי נחמיה מברנוביץ ממשפחת אדמו”רי קוידינוב. הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ”ג-ת”ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב”ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר”ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו”צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו”צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ”ו-תשל”ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח”ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח”ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס”ו נאלץ ”העילוי ממוסט” יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל”קיבוץ” המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו ”חזון יחזקאל” הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ”ה, ע”י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע”י השלטון הסובייטי בשנת תר”צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח”ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ”ב הקים הגרח”ע יחד עמו ועם האדמו”ר ריי”צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה”קמחא דפסחא” ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח”ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה”שחיטה היהודית” [בשאלת ”הימום הבהמות” קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט של עזרה למוסדות, לרבנים ולאנשים פרטיים. רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי (נספה בשואה), מזכירו ונאמן-ביתו של רבי חיים עוזר, שהיה נעזר בו כסופר למכתביו הרבים. אביו היה הגאון רבי יצחק יעקב וואראנאווסקי בעל ”חלקת יעקב” (נפטר תרס”ד), שכיהן כאב”ד מוש במשך כ”ה שנה, על מקום חותנו הגה”צ רבי יעקב משה דירקטור אב”ד מוש [סבה של אשת הרב אברמסקי]. בשנת תרפ”ה הדפיס ר' אלתר את החלק הראשון מהחיבור ”חזון יחזקאל” של בן-דודו הרב אברמסקי אב”ד סלוצק, מתוך כתב-היד שהוברח מרוסיה. 7 מכתבים (מתוכם 6 מכתבים מהגרח”ע על נייר מכתבים רשמי שלו. כ-28.5 ס”מ + 1 מכתב ראד”א וורונובסקי על נייר מכתבים שלו 14 X 21.5 ס”מ). מצב כללי טוב. מעט כתמים. בלאי וקמטים. סימני קיפול.