בידספיריט | ארבעה מכתבים מרבי חיים עוזר

ארבעה מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – נגד קונטרס ”לדעת הקהל” לביטול נישואין – תשרי-טבת תרצ”ו - ארבעה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, תשרי-טבת תרצ”ו [1935-1936]. המכתבים נשלחו ללונדון אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב”ד לונדון, והם עוסקים בנושאים שונים מענייני הכלל והפרט. המכתב הראשון כתוב בעצם כתב-ידו וחתימתו של הגרח”ע, ושאר המכתבים בכתיבת ידי סופרו, עם הוספת כמה שורות וחתימות בכתב-ידו של רבי חיים עוזר בעצמו. בכל ארבעת המכתבים עוסק רבי חיים עוזר גם בענין מחאה נגד החוברת ”לדעת הקהל” מאת הרב יואל זוסמן הדס מברמינגהאם אנגליה, חיבור מוזר שנדפס בשנת תרצ”ו, בעקבות הפולמוס העולמי אודות ”אין תנאי בנישואין” (שהיה בשנת תרצ”ה). הרב הדס יצא בהמצאה חדשה ומסוכנת לכל מוסד הנישואין היהודי – כי אפשר לבטל מעיקרא את הקידושין של כל בעל המצער את אשתו, בטענה כי באומרו בעת הקידושין ”כדת משה וישראל” הרי הוא כמטיל תנאי בנישואיו, שבאם יצער את אשתו וימנע ממנה ”שאר כסות ועונה” הרי קידושיו בטלים, ולא חלו הנישואין. במכתב מתאריך אסרו-חג הסוכות תרצ”ו, כותב הגרח”ע: ”ע”ד מה שהעירוני מאנגליא אֹדות חוברת העתידה לצאת לאור של הרב הדס מבירמינגהאם, והרברנד של הקהלה הד”ר כהן עומד ומכריז בעתון הרשמי הדזויאש כרוניקול על ההמצאה הנפלאה להיתר עגונה שחידש רבם הדתי, שהיא עולה בהבליה על דברי ה' שאפאטשניק וכתובה בעזות וחוצפה – רוצה לבטל כל הקידושין אשר הבעל אינו מתנהג עם אשתו כראוי אע”פ שלא הי' תנאי בקידושין, מפני שמה שאמר בעת הקידושין כדת משה וישראל, יפה כתנאי ממש, וכונתו לא על הקידושין עצמו אלא שיהי' כמו שצותה תורה ושיתן לה שו”כ ועונה, ואם הוא מונע ממנה את זה הרי בטל התנאי, ועוד דברי הבלים כאלה. לא הי' צורך להשים לב לזה בימים שמלפנים, אך עתה בדור פרוץ כזה, בוודאי ראוי להשתדל למנוע את המחבר מלהוציאו בדפוס, ועל רומעכ”ת לעשות כל טצדקי שבעולם למנוע את ההדס שוטה מלהדפיס את חוברתו, ויכולים הבי”ד לפעול ע”י בע”ב נכבדים בבירמינגאהם השייכים לבית המדרש בריסטאל סטריט, ששם מקומו של הנ”ל, להחזירו משטותו שלא יגלה קלונו ברבים....” במכתב השני מתאריך י' חשוון תרצ”ו, העוסק בנושאים שונים, נכתב בתוך הדברים: ”כתבתי ג”כ כפי הצעתו להרב הכולל ד”ר הרץ אֹדות ההדס שוטה, אם כי באמת הלא בעצמם כפי מכתבו התעוררו לקרוא לאספה אדות זה את רבני אנגליא ואירלנד לטכס עצה”. במכתב זה נוספו לאחר החתימה כ-12 שורות בעצם כתב-ידו של רבי חיים עוזר, בהן 10 שורות בדברי תורה, בסוגיית ”נאמנות נכרי מסל”ת להתיר יבמה לשוק” (כפי הנראה, המשך לדבריו בתשובה משנת תרפ”ג – שנדפסה בשו”ת אחיעזר, חלק ג, תשובה ח). במכתב השלישי מתאריך ו' טבת, לאחר שכבר נדפסה החוברת הנ”ל, נכתב: ”נצטערתי לשמוע כי המחברת 'על דעת הקהל' מההדס שוטה נדפסה. המחאה שלהם טובה. נכון הנני מאד להשתתף בהמחאה ביחד עם אגודת הרבנים והרבנים בווארשא, אבל הנני מסופק בעיקר הדבר אם כדאי לפרסם הענין בפולין, אשר עי”ז יתודעו המון העם מהמחברת ויחשבו כי זה רק מחלוקת בין רבנים, וע”כ אולי כדאי להתייחס לזה בשלילה ובאדישות, ואולי יותר כדאי שנפרסם בעתונים בלאנדאן המחאה. ייטיב נא כתר”ה להודיעני דעתו בזה, גם אולי ביכלת להמציא לי את המחברת של המנוול”. רבי חיים עוזר מסביר כי מפני מצב בריאותו, המכתב נכתב בידי סופרו ר' אהרן דוב אלטר: ”הנני עצור היום בחדר המטות וכתבתי ע”י אד”א”. לאחר מכן הוסיף רבי חיים עוזר דברי ברכה וחתימה בעצם כתב-ידו. לאחר החתימה מכתב אישי ארוך בכתב-ידו ובחתימתו של הסופר החותם ”אד”א” – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי מווילנא, קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי, שהיה מנאמני ביתו של רבי חיים עוזר, ואחד מסופריו ומזכיריו. במכתב זה הוא מברך את הרב אברמסקי לרגל הולדת נכדו הראשון: ”שמחתני מאד הידיעה כי נהי' כ”ג לסבא ב”ה, כי נולד לבנו מ' י”ד שי' בן זכר למז”ט... יתן ד' שתרוו מנכדכם רוב נחת ועונג, ויהי' לברכה בישראל לתורה ולחופה ולמע”ט...”. במכתב הרביעי, מתאריך י”ט טבת תרצ”ו, כותב רבי חיים עוזר: ”הגיעני המחברת 'לדעת הקהל', ואבקש סליחה מהב”ד בלאנדאן שלא השבתי על הטלגר' שלהם אלי, באשר סמכתי על המכתב שכתבתי להדר”ג, אשר העירותי על חששות וספקות ואם כדאי לצאת בגלוי בפולין נגד הדס שוטה בור עם-הארץ ואפיקורס, אחרי שאצלנו פה במדינתנו לא נודע כלל אותו האיש ומחברתו, ובקשתי את כתר”ה להודיעני דעתו בזה, ואחכה על תשובתו מזה”. רבי חיים עוזר מוסיף דברי ברכה בעצם כתב-ידו וחתימתו: ”ואו”ש וברכה לרומעכ”ת וביתו וכל הנלוים עליו לאהבה אותו, כנפשו היקרה וכנפש ידידו רצוף אהבה, חיים עוזר גראדזענסקי”. לאחר החתימה כמה שורות של מכתב אישי בכתב-ידו ובחתימתו של הסופר רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי מווילנא, החותם ”אד”א” – קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי, שהיה מנאמני ביתו של רבי חיים עוזר, ואחד מסופריו ומזכיריו. הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ”ג-ת”ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב”ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר”ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו”צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו”צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ”ו-תשל”ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח”ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח”ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס”ו נאלץ ”העילוי ממוסט” יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס,