בידספיריט | שלושה מכתבים מרבי חיים עוזר

שלושה מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – הצלת בית העלמין הישן בווילנא – סיון-תמוז תרצ”ה - שלושה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא ודרוזגניק, סיון-תמוז תרצ”ה [1935]. המכתבים נשלחו ללונדון אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב”ד לונדון, והם עוסקים בעניינים שונים, מגבית לטובת יהודי פולין וענייני הכלל והפרט. בשלושת המכתבים עוסק רבי חיים עוזר גם בעניין הצלת בית הקברות הישן בווילנא, מהריסה בידי השלטונות, לשם הקמת מגרש ספורט לקסרקטין הצבאי הסמוך לו. שניים מהמכתבים בעצם כתב-ידו וחתימתו של הגרח”ע, והמכתב האחרון בכתיבת ידי סופרו, עם הוספת כמה שורות וחתימות בכתב-ידו של רבי חיים עוזר בעצמו. במכתב מתאריך ערב שבת י”ג סיון, כותב הגרח”ע בתוך הדברים: ”בטח שמע הדר”ג מרצון המאגעטראט ועל גביהם להחריב את בית עולם הישן ולעשותו לספערט לאנ”ח השוכנים בקרוב, אשר הטילה סער בעולם. לעת עתה עוד הדבר תלוי. באספתנו בשבוע זו החלטנו לגמור את הגדר וגם להקים את המצבות הטמונים בקרקע שיהי' בולט יותר מדאי, ושלא יאמרו כי קברות הצדיקים הנם הפקר גם אצלינו, אולם להוציא אל הפועל דרוש לזה לכה”פ ערך שלושים אלף זהובים עד ארבעים, אשר כמובן לפי מצב העניות בעירנו הוא דבר נמנע כעת, ועלה בדעתי לחשוב אולי באפשרי להשיג עזרה אצל הפעדערוישין אגודת ביהכ”נ בלאנדאן שאפי' גם הח”ק שם שישתתפו בעזרתם בסכום איזה מאות לי”ש”. בהמשך מכתב זה כותב רבי חיים עוזר, אודות סידור משרת רבנות בפאריז, לרבי ישראל סולובייצ'יק מדרום-אפריקה (נכד ה”בית הלוי”), מתעניין ”בעניניו הפרטיים” של הרב אברמסקי, ומסיים בהתנצלות על תכניותיו לצאת לנופש: ”הנני עומד לצאת בעז”ה בעוד זמן קצר לדרוזגעניק, כי הגיעה השעה לנוח מטרדותי ולשאוף אויר צח, והנני ידידו רצוף אהבה הדוש”ת, חיים עוזר גראדזענסקי”. במכתב השני מתאריך ז”ך סיון, שכבר נכתב בעיירת הנופש דרוזגניק, כותב רבי חיים עוזר בתוך הדברים, ומבשר על השינוי לטובה מאת השלטונות, שהורו לשמור את בית העלמין הישן: ”ע”ד הבית קברות הישן, ת”ל כי יצאה פקודה מהמיניסטעריום לבלי לנגוע בו, ונהפוך הוא שראוי לפארו ולעשות את הגדר ולתקן את המצבות. אם אמנם הסכנה עברה לפי שעה, אך אם לא יתוקן הגדר כראוי, מי יודע מה יולד יום, אם יתעוררו עוד הפעם, ועל כן זהו ענין הכרחי להפדערויישן...” בהמשך מזכיר הגרח”ע את ”ועד הקהילה” ומציע כי ”אחשוב שהועד גדר עולם המיוחד על זה, יפנה בבקשה בחתימת הרב רובינשטיין ובחתימתי... אכתוב להרב ד”ר הערץ שי' שזהו ענין הכרחי ואי אפשר בשום אופן לקבץ הסכום הדרוש בעירנו העני'[ה]...”. במכתב השלישי, מתאריך ב' דראש חודש תמוז, מדובר כבר על הצעדים המעשיים לקבלת תקציב מהפדריישן בלונדון, למען אגודת ”גדר עולם” שהוקמה בווילנא, לתיקון גדר בית העלמין. מכתב זה נכתב ע”י סופרו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי, ובסופו הוסיף הגרח”ע שתי שורות בכתב-ידו וחתימתו. בשולי מכתב זה – שלוש שורות נוספות של מכתב אישי בכתב-ידו ובחתימתו של החותם ”אד”א” – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי מווילנא, קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי, שהיה מנאמני ביתו של רבי חיים עוזר, ואחד מסופריו ומזכיריו. הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ”ג-ת”ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב”ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר”ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו”צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו”צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ”ו-תשל”ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח”ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח”ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס”ו נאלץ ”העילוי ממוסט” יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל”קיבוץ” המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו ”חזון יחזקאל” הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ”ה, ע”י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע”י השלטון הסובייטי בשנת תר”צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח”ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ”ב הקים הגרח”ע יחד עמו ועם האדמו”ר ריי”צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה”קמחא דפסחא” ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח”ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה”שחיטה היהודית” [בשאלת ”הימום הבהמות” קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט של עזרה למוסדות, לרבנים ולאנשים פרטיים. רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי (נספה בשואה), מזכירו ונאמן-ביתו של רבי חיים עוזר, שהיה נעזר בו כסופר למכתביו הרבים. אביו היה הגאון רבי יצחק יעקב וואראנאווסקי בעל ”חלקת יעקב” (נפטר תרס”ד), שכיהן כאב”ד מוש במשך כ”ה שנה,