בידספיריט | מכתב ה”לשם” – שאוויל, ניסן

מכתב ה”לשם” – שאוויל, ניסן תר”ע – מבשר על הולדת נכדו ”יוסף שלום בר' אברהם” ומברכו ”שיתגדל לאור עולם” - מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי שלמה אלישוב בעל ה”לשם שבו ואחלמה”. שאוויל (שאבלי, שיאוליאי Šiauliai), ט' ני[סן עת”ר, 1910]. נשלח לירושלים אל ידידו ורעו ”החסיד מהרא”ש שליט”א” – תלמידו המקובל רבי אהרן שלמה מהריל (בעל ”טועמיה חיים זכו”), שעלה לירושלים בשנת תרס”ט. מכתב היסטורי מפורסם, בו מבשר בעל ה”לשם” על לידת נכדו הגרי”ש אלישיב [שהיה בן יחיד להוריו, ונולד לאחר שנות נישואין רבות], ומתפלל כי יזכה הילד ”שיתגדל לאור עולם”: ”הנה בתי חיי מושא תחי' תלאי”ת כי ילדה בן ביום ר”ח ניסן והכנסנו אותו לברית אתמול יום א', ונקרא שמו בישראל יוסף שלום בר' אברהם, יהי רצון מאבינו שבשמים שיתגדל לאור עולם, ויגדלו אבותיו אותו בגידול יפה טובה ונעימה לשמחת עולם”. בהמשך המכתב מתעניין בעל ה”לשם” על התקדמות הדפסת המהדורה של ה”עץ חיים” בירושלים [עם הערותיו, הגהות הרב ”שב”ח”], ומסיים בשפע ברכות לרפואה וחיים טובים: ”...ושלו'[ם] שלו'[ם] לכבודו בבריאות עינים וכל הגוף, להיות דבוק בה' ובתורתו בחיים טובים ארוכים ונעימים, כנפשו הטהו'[רה] וכנפש ידידו עוז כ”הימי' [כל הימים] שלמה עליַאשָאוו”. תאריך השנה נקרע מהגלוייה [כפי הנראה משום ”עין הרע”...], אולם בצד הכתובת מופיעות חותמות הדואר מהעיר שאבלי מהתאריך 5 באפריל 1910, וחותמות דואר נוספות משנת 1910. בראש צד הכתובת, רישומים בעברית בכתב-יד: ”הוא מכתב מכבקש”ת מהור”ר שב”ח שליט”א בעמ”ח סה”ק לשם שבו ואחלמה מהקדו”ש” [=ספר ”הקדו”ש” – הקדמות ושערים, הוא חלק הראשון של ”לשם שבו ואחלמה”, שנדפס לראשונה בשנת תרס”ט], ורישום נוסף בכתב-יד: ”ששלח אותה להרש”מ בשורה טובה... יום הולדת”. הגאון הקדוש רבי שלמה אלישיב (תר”א-תרפ”ו), גדול המקובלים בליטא – ”המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו” (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו), נולד בעיר זאגער שבצפון ליטא, ונשא את אשתו בת רבי דוד פיין מהעיר שאוויל, בה הוא עבר לגור. למד כ”פרוש” בבתי המדרשות שבטעלז, קלם ועיירות הסביבה. שם גם התקרב לזקני המקובלים תלמידי-תלמידיו של רבנו הגר”א ורבי יצחק אייזיק חבר, אשר ראו בו כלי מוכשר לקבל את רזי החכמה האלוקית חכמת האמת. רבי שלמה נודע מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה, ורוב כתבי הגר”א בקבלה (שנדפסו בשנות התר”מ בקירוב) נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר ”עץ חיים” נדפסו במהדורת ווארשא תרנ”א בשם הגהות הרב ”שב”ח” [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו בקבלה הנקראת ”לשם שבו ואחלמה” נדפסה בשנים תרס”ט-תש”ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. ספריו וכתביו נכתבו ברוב קדושה, יראה ובטהרה [ולפי המסופר, היה משתמש גם ב”השבעת הקולמוס”]. עמד בקשרי ידידות עם בעל ה”חפץ חיים” שביקר כמה פעמים בביתו בשאוויל ובהומל [ה”חפץ חיים” אף התארח אצלו בשבת בעיר שאוויל, ובאותה שבת סעדו בנות המשפחה בחדר אחר. ראו מכתב רבי צבי פרבר, מאסף ישורון כרך ה, עמ' תרסג אות ו]. ידועים דברי בעל החפץ חיים שזירז את תלמידו הצדיק רבי אליהו דושניצר ללכת לקבל את פני בעל הלשם, באמרו כי בעולם הזה עוד אפשר לזכות לראותו, אולם בעולם העליון יהיה מקומו בהיכלות העליונים גבוה מעל גבוה, ונהיה רחוקים ממנו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה בעל ה”לשם” מעירו שאוויל שבליטא אל העיר הומל (Gomel, Homel, אוקראינה), יחד עם בתו וחתנו רבי אברהם לווינזון-אלישיב (תרל”ח-תש”ג), שכיהן כרב ומו”צ בעיר הומל, עם בנם היחיד הנער יוסף שלום (תר”ע-תשע”ב; שנודע לימים כגדול הפוסקים בדורנו, מרן הגרי”ש אלישיב). בשנת תרפ”ד הם עלו יחד לירושלים (אז שינה ר' אברהם בתעודת העליה את שם משפחתו לשם משפחת חותנו). עם בואו לירושלים חרדו לקראתו גדולי המקובלים הספרדים והאשכנזים, ובפרט הרב השד”ה (רבי שאול דוויק, ראש ישיבת ”רחובות הנהר”) שעמד עמו כל השנים בקשר מכתבים; תלמידי ה”בן איש חי” ששמעו מרבם את גדולת הרב שב”ח; והרב הראשי הראי”ה קוק (שהיה תלמידו בחכמת הקבלה, עוד מהתקופה בה התגורר ה”לשם” בעיר שאוויל). מקבל המכתב, הגאון המקובל רבי אהרן שלמה מהריל (תר”ט-חשון תרצ”ט), נולד בזאגר שבליטא, והיה תלמיד חבר של בעל ה”לשם” (שנולד אף הוא בזאגר). עלה לירושלים בשנת תרס”ט, ונודע בה כאחד מגדולי המקובלים ומראשי ישיבת ”שער השמים”. מחבר ספרי ”טועמיה חיים זכו” ג' חלקים (ביאור על ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל) ועוד ספרים רבים. נשוא המכתב'  מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר”ע-תשע”ב), בנם היחיד של הגאון ר' אברהם מרבני הומל ואשתו הרבנית חיה מושא (בתו של בעל ה”לשם” הקדוש) וחתנו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין (תלמיד זקנו בעל ה”לשם”). הרב אלישיב אכן ”נתגדל לאור עולם” כברכת זקנו הקדוש במכתב שלפנינו, והוא היה מגדולי הפוסקים בעולם במשך למעלה משבעים שנה. הגרי”ש נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו”ל. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה”הערות” על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בששת חלקי ”קובץ תשובות”. גלויית דואר. 14 ס”מ. מצב בינוני. בלאי וקמטים רבים. קרעים חסרים בראש הגלויה, עם פגיעה בטקסט. הגלויה מודבקת על גבי נייר.