בידספיריט | כתב-יד, חידושי סוגיות – מאת

כתב-יד, חידושי סוגיות – מאת רבי יוסף חיים זוננפלד בימי צעירותו בישיבות הונגריה – שנות התר”כ-תר”ל - כתב-יד, מאת הבחור חיים זוננפלד (אשר נודע לימים כרבי יוסף חיים זוננפלד רבה של ”העדה החרדית” בירושלים), עם חתימות רבות בכתב-ידו: ”חיים זאנענפעלד”. חידושי סוגיות מאת רבו הגאון רבי חיים צבי מנהיימר אב”ד וראש ישיבת ווערבוי, חידושי סוגיות בשם גדולי הונגריה רבי צבי הירש חריף ורבי קאפל חריף, וחידושים מאת הכותב מתקופות שונות. ווערבוי, פרשבורג, קויברסדורף וירושלים, משנת תרכ”ב עד תרל”ג בקירוב. פנקס חידושי תורה שכתב הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפלד בימי בחרותו, בזמן לימודיו בישיבת ווערבוי ובישיבת פרשבורג, וכן לאחר נישואיו בקויברסדורף, ולאחר עלותו לירושלים. בחלק מהחידושים מתועד זמן כתיבתם (מרביתם נכתבו בעיר ווערבוי בשנים תרכ”ד-תרכ”ה, והם כוללים גם חידושים מהסוגיות שנלמדו בשנים תרכ”ב-תרכ”ג). רובו של הפנקס כולל דברים מתורת רבו הגדול הגאון רבי חיים צבי מנהיימר אב”ד ווערבוי: חידושי סוגיות, דרוש ושו”ת. חלקם מפי השמועה וחלקם העתקות מתוך כתבי היד של רבו. כך לדוגמה, הוא כותב בסיום אחד הקטעים מחידושי רבו ”בסוגיא דמומין” משנת תרי”ב: ”אני זכיתי לכתוב זה מתוך אמתחת כתבי אמ”ו הרב הגאון הגדול פה ק”ק ווערבאף יע”א, יום א' לפ' ראה כ”ב אב תרכ”ד לפ”ק, אני הק' חיים זאננעפעלד תלמידו המתאבק בעפר רגליו” (דף ז2). הקטע הראשון במחברת הוא דרשה לבר מצוה שהכין הרב עבור אחד מתלמידיו. לאורך הפנקס בסיומי קטעים מופיעים חתימות וקטעי קולופון בחתימתו, למשל בדף ה1 בסוף העמוד הוא כותב: ”אני הכותב בחפזון רב, הק' חיים זאנענפעלד מתאבק בעפר רגלי חכמים ושואב בצמא את דבריהם, תלמיד דרב האי גאון נודע בשערים לשם ולתהלה, זך הרעיון, מיטב ההגיון, החכם הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, מדברנא דאומתי' בוצינא קדישא, רבה דעמי' ה”ה מה”ו חיים צבי תפארת גאון ישראל, יושב בישיבה בק”ק ווערבאף יע”א, נ”י ויזרח כשמש אור בהיר”. במספר מקומות הוסיף הכותב ל”חתום” את שם רבו בסגנון חתימה מסולסל, לצד חתימתו ”חיים זאנענפעלד”. בתוך המחברת מופיעים מספר קטעים מגדולי הדור הקודם לתקופת הכתיבה, בהם חידושים ”אשר מצאתי כתוב בשם הרב הגאון הגדול מו”ה צבי הירש אב”ד באניהאד יע”א...” [הגאון רבי צבי הירש חריף העליר בעל ”טיב גיטין”] (דפים ח-י), וחידוש שהעתיק בווערבוי בשנת תרכ”ה, מתורתו של ”הרב הגאון החריף מו”ה רקאפל בעהמ”ח 'חידושי יעב”ץ' ז”ל...” (דף כ1), במספר מקומות אחרי שהביא הכותב דברים ששמע מרבו, ”ונראה לאמ”ו הרב הגאון”, הוא מוסיף נופך משלו: ”ולי הק' זעירי' דמן חברי' הי' נראה...” (ראה למשל, סוף דף ט/2). בהמשך המחברת מופיעים חידושי תורה של הרב זוננפלד עצמו, שנכתבו על ידו בשנים שאחר כך: חידושי אגדה שכתב בעת למדו בישיבת פרשבורג (בפרשת חיי שרה שנת תזכ”ר), חידוש על מסכת תמורה שכתב בעיר קויברסדורף בשנת תרל”א, וחידושים על מסכת מכות ונדה שכתב בירושלים ”עה”ק תובב”א” (לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת תרל”ג). בעמ' [2] מופיע: ”מפתח הפנקס הלז” – עם מפתחות לשלושים עניינים המבוארים בכתב-היד. בעמוד [1] של הפנקס, מופיעות חותמותיו מימי צעירותו: ”חיים זאנענפעלד” (כפי שנקרא בצעירותו. השם ”יוסף” נוסף לו כאשר כבר גר בירושלים, בעקבות ”שינוי השם” שעשה לו רבו המהרי”ל דיסקין בעת שהיה חולה, ומאז נקרא בשמו הידוע ”ר' יוסף חיים”). בעמוד זה מופיעים: רישום בעלות בחתימתו – ”הק' חיים זאנענפעלד מק”ק סעמניטץ, הלומד בק”ק ווערבוי יע”א”, ורישומים נוספים בחתימתו; ”הסכמה” לחיבור מאת אחד מחבריו לישיבה, הכותב לרעו: ”...איש בריתי ידידי ועמיתי הב' המופלג ושנון... כ”ה חיים ז”פ נ”י, ראש ישיבה בק”ק ווערבויא יע”א, חובר חבור מחוכם ח”ת מכמה גאוני עולם אשר לקט שושנים ופרחים...”, המתחייב לקנות עותק מהספר לאחר הדפסתו. הנער הכותב חותם בסוף ה”הסכמה”: ”הק' פלוני אלמוני במו”ה פלוני נ”י חובק”ק הנ”ל ואגפי'[ה]”, ובהמשך הדף מצטרפים וחותמים בשמותיהם עוד שישה מהחברים, ה”מתחייבים” לקנות ספר כאשר החיבור יצא מבית הדפוס. הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (חשוון תר”ט-תרצ”ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. נולד בעיר ווערבוי בסלובקיה, ולאחר שהתייתם בילדותו מאביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, עבר עם אמו לעיר סעמניץ. בהגיעו לגיל בר מצווה חזר הילד היתום לעיר מולדתו ווערבוי, כדי ללמוד בישיבתו של רב העיר הגאון רבי חיים צבי מנהיימר אב”ד ווערבוי. עד מהרה נחשב הנער הצעיר לאחד מגדולי התלמידים ומונה ל”ראש ישיבה” [תואר הנהוג בישיבות הונגריה לבחיר התלמידים, החוזר על שיעורי הרב; ראה מה שכותב אחד מחבריו בעמוד הראשון של כתב-היד שלפנינו: ”ראש ישיבה בק”ק ווערבויא”]. אצל רבו המובהק הזה למד הבחור חיים זוננפלד כמה שנים מגיל בר מצווה ועד לגיל 17, בין השנים תרכ”ב-תרכ”ו. בשנת תרכ”ו עבר ”העילוי מווערבוי” ללמוד בישיבה הרמה בפרשבורג אצל רבו בעל ה”כתב סופר”, לאחר נישואיו התגורר בעיר קויברסדורף והיה מגדולי תלמידיו של הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. בשנת תרל”ג עלה לירושלים יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי”ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל”ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי”ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר”ש סלאנט בשנת תרס”ט), אך לאחר הקמת משרד ”הרבנות הראשית” ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר”פ-תרפ”א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של ”העדה החרדית למקהלות האשכנזים”, ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של ”העדה החרדית” בתואר ”מרא דארעא דישראל”.