בידספיריט | כתב-יד, ”דעת דוד” (זינצהיים) –

כתב-יד, ”דעת דוד” (זינצהיים) – יורה דעה חלק ראשון – תגלית – החיבור האבוד שלא נדפס – אוטוגרף המחבר רבי דוד זינצהיים, גדול רבני צרפת וראש ה”סנהדרין” שהוקם ע”י נפוליאון - כתב-יד, ספר דעת דוד, ליקוטי דינים והערות על שולחן יורה דעה, חלק ראשון (סימנים א-קפב), מאת הגאון רבי יוסף דוד זינצהיים. [צרפת, שנות התק”מ-תק”ס בקירוב, סוף המאה ה-18 עד ראשית המאה ה-19 בקירוב]. כרך עב-כרס. אוטוגרף המחבר. כולל הערות קצרות שכתב הרב זינצהיים על סדר סימני השולחן ערוך יורה דעה, מסימן א הלכות שחיטה עד סימן קפב. הספר נכתב על ידו במשך תקופות שונות, ואף נותרו בו עמודים רבים ריקים. בדף המגן הקדמי, נוסח דף שער שנכתב ע”י חתן המחבר, לאחר פטירתו: ”ספר דעת דוד – והוא ליקוטי דינים מספרי ראשונים ואחרונים וכמה מחודשים על ש”ע יורה דעה... מ”ו חמי, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הגאון המפורסם נשיא ישראל והדרו כמהר”ר יוסף דוד זינצהיים זצ”ל... חלק ראשון – עד סימן קפ”ב”. חלקו השני של החיבור ”דעת דוד” על יורה דעה מסימן קפ”ג ואילך, נמצא בכתב-יד בספריית מנדל גוטסמן בישיבת יצחק אלחנן בניו יורק, והוא נדפס משם במהדורת השולחן ערוך בהוצאת ”מכון ירושלים – מהדורת פריעדמאן”, במדור ”מפרשי השלחן ערוך מכתב-יד”, בסוף הכרכים, עם שינוי שם החיבור לשם ”יד דוד” (כשמם של ספריו המפורסמים של המחבר). בשער כתב-היד הנ”ל נכתב: ”ספר דעת דוד על ש”ע יורה דעה חלק ב', מהגאון המפורסם מו”ה יוסף דוד זינצהיים זצ”ל כנזכר בחלק הראשון...”. הרב יוסף אביב”י מתאר את כתב-היד הנ”ל וכותב: ”הערות קצרות על שו”ע יורה דעה... חלק ב'. המחבר השאיר הרבה דפים ריקים להמשך הכתיבה וכן מקומות פנויים בין ההערות, ונראה שהחיבור שלפנינו הוא ראשי פרקים בלבד לחיבור שלם על שולחן ערוך יורה דעה” (”אוסף כתבי היד הרבניים – ספריית מנדל גוטסמן ישיבה אוניברסיטה”, ניו יורק, תשנ”ח, עמ' 71, רשומה מס' 105, כת”י מס' 11). גם הכרך שלפנינו נכתב באותה מתכונת, בה השאיר המחבר הרבה דפים ריקים להמשך הכתיבה וכן מקומות פנויים בין ההערות, ונראה כי הוא חיבור הכנה לחיבור שלם. לפנינו נמצא חלקו הראשון של החיבור ”דעת דוד” על יורה דעה סימנים א-קפ”ב, כתב-יד שנחשב עד היום לחיבור אבוד שלא נדפס. המחבר, הגאון רבי יוסף דוד זינצהיים (תצ”ז בערך-תקע”ג), מגדולי יהדות צרפת בדורות האחרונים, וראש ה”סנהדרין” שהקים נפוליאון. נולד בעיר טריר (Trier, דרום-מערב גרמניה) לאביו רבי יצחק איצק זינצהיים שכיהן אז כאב”ד הקהילה. גאון מופלג בתורה ובחכמה. בשנת תקל”ח הקים ישיבה בבישהיים (אלזס, צרפת) יחד עם גיסו רבי נפתלי הירץ מעדלסהיים, לאחר מכן עברה ישיבתו לשטרסבורג (אלזס, צרפת). בשנת תקס”ו נתמנה על ידי נפוליאון הראשון לעמוד בראש ה”סנהדרין” – מוסד יהודי שהוקם בפקודת נפוליאון על מנת לנהל את עניני הדת היהודית בצרפת. במסגרת זו התמודד בתבונה רבה עם נסיונות רפורמה שונים בהלכה ובדת היהודית. בהספד שנשא עליו ה”חתם סופר” ניכרת הערכתו המיוחדת לדמותו: ”...הגאון הצדיק הזה אשר אנו עוסקים בהספדו הרב הגאון מו”ה דוד זצ”ל זינצהיימער בעל מחבר ספר 'יד דוד', אשר בהיותו מכובד וקרוב מאד למלכות בפאריס ונשאל על כמה דברים, והשיב שואליו דבר, והיה גדול ומכובד מאד בעיני המלך והשרים, וכבוד עשו לו במותו כידוע, ובכל זאת היה גדול ליהודים עוסק כל ימיו בתורה והחזיר הש”ס כמה פעמים וכל ספרי ראשונים ואחרונים היו ממש שגורים בפיו כנראה מספרו, ומכירו הייתי בילדותי וגם עתה ע”י חלוף כתבים עמו ראיתי צדקתו ותמותו, נמצא מלבד שנעשה אדון ע”י חכמתו בנימוסים ובמדיניות, עוד נשאר הוא המושל בגבורתו ולא משלו הם בו שיתפתה אחריהם ח”ו, אלא אחר שגלה להם טפח חזר לכסות טפחיים וצד תמותו במקומו עמד וריחו לא נמר...”. הותיר אחריו כתבים רבים של יצירה תורנית גדולה, ביניהם חיבורו ”יד דוד” על סדר הש”ס, ”מנחת עני” על סוגיות הש”ס ו”שלל דוד” על התורה. כרכים רבים מחיבוריו אלו נדפסו ע”י ”מכון ירושלים”. בשנת תקנ”ט הדפיס הגרי”ד זינצהיים, את שני חלקיו הראשונים של חיבורו הגדול ”יד דוד” על הש”ס, למסכת ברכות ולסדר מועד (אופנבך, תקנ”ט). שאר חלקי החיבור נותרו בכתבי-יד, ונדפסו רק בשנים האחרונות בהוצאת ”מכון ירושלים”. החידושים על ”שולחן ערוך” נדפסו בחלקם במהדורת השולחן ערוך של ”מכון ירושלים”. חתנו (כותב דף השער): הגאון רבי אברהם אויערבך אב”ד בון (תקכ”ג-תר”ו, 1763-1845), תלמיד רבי נתן אדלר וחברו של ה”חתם סופר”. מגדולי רבני אשכנז וארצות הריינוס. בנו של רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב”ד פוסוויילר (תפ”ד-תקכ”ח). נתחנך על ברכי זקנו רבי צבי הירש אויערבך אב”ד וורמייזא, ואח”כ למד אצל רבי נתן אדלר בפרנקפורט דמיין, ביחד עם ה”חתם סופר” (שלימים אף הספידו; ראה: אישים בתשובות חת”ס, עמ' כ). שימש ברבנות בכמה קהילות ברחבי אשכנז. משנת תקס”ח אב”ד בונא (בון). מצאצאיו יצאו שושלות מפורסמות של רבנים ואנשי תורה, מהם: בנו הבכור רבי צבי בנימין אויערבך בעל ”נחל אשכול” אב”ד דרמשטט והלברשטט, ובנו רבי אהרן אויערבך אב”ד בון. [1], רצג דף. 23.5 ס”מ. דפים רבים ריקים (סך הכול: 225 עמודים כתובים, כולם או מקצתם). מצב טוב-בינוני. כתמים, מעט בלאי וקרעים. מספר דפים מנותקים. כריכה עתיקה, בלויה ורופפת.