בידספיריט | כתב-יד בכתיבת המחבר רבי שמואל

כתב-יד בכתיבת המחבר רבי שמואל גארמיזאן – ספר ”מוסר השכל” – ירושלים, שנות הת' – חיבור שלא נדפס – העתקות מוקדמות (עם שינויים) מספר המגיד לרבי יוסף קארו, עם הרחבות ופירושים - כתב-יד, ספר מוסר השכל – חיבור מוסרי המבוסס על ”ספר המגיד” (מגיד מישרים) לרבי יוסף קארו ומקורות נוספים, עם פירושים והערות, בכתיבת ידו של רבי שמואל גארמיזאן. [ירושלים, שנות הת', המאה ה-17]. חיבור שלם שלא נדפס, בכתיבה מזרחית – כתיבתו האופיינית של המחבר רבי שמואל גארמיזאן, מגדולי חכמי ירושלים בראשית שנות הת'. בראש הכרך שער מעוטר (בדגמים גיאומטריים), בעבודת עיטור דומה לזו שמופיע בחיבורים אחרים שלו בכתב-יד, כגון בשו”ת משפטי צדק – כת”י בניהו E46; ובחיבורו ”דרכי נועם” – כת”י מוסקבה-גינזבורג מס' 443. במרכז השער רישום מאוחר יותר, בכתיבה מערבית, עם הקדשה לרבי אליהו חזן אב”ד נא אמון (ראו פירוט להלן). בראש כתב-היד הקדמה מעניינת ובה פרטים אוטוביוגרפיים שכותב רבי שמואל גארמיזאן, וכן דברים על מגמת החיבור. בין היתר מתגלה כאן, על פי עדותו של רבי שמואל גארמיזאן, כי הוא זה שנתן ל”ספר המגיד” את הכינוי ”מגיד מישרים” (שמו של החיבור בדפוס מאז המהדורה הראשונה, בלובלין ת”ו). ”אמר המחבר הצעיר קטון וזעיר זעירא דמן חברייא שמואל הקטן לבית גארמיזא הגם הלום ראיתי... מעלת תהלת המוסר... על כן קמתי וליקטתי מוסרים נעימים מספר הזוהר ומספר מגיד מישרים והוא ספר המגיד להרב הגדול מוהריק”א זלה”ה כי כן קראתי אני שמו ספר מגיד מישרים כמו שכתבתי בהקדמתו... ועשיתי חיבור זה קטן הכמות ורב האיכות להוליכו עמי בחיקי כנגד לבי להזהיר ללבי משוכנת חיקך שמור פיתחי פיך להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו ובפרט מיום שנתתי את לבי לדרוש דברי מוסרים ברבים וגם ביום חמישי כל שבוע ושבוע אני הולך בבית הכנסת פה ירושלם תוב”ב וקורא ברבים תורה נביאים כתובים משנה וראשית חכמה דברי מוסר אמרתי מה טוב ומה נעים ללקט קצת מוסרים מספר הזוהר וספר המגיד וכיוצא... וקראתי שמו מוסר השכל... וכיוונתי בו כי הלוקח ומקבל מוסר הנז”ל בספר זה בלי ספק יאורו עיניו ויקנה שכל טוב וימאס בהבלי העולם...”. [במחקרו על ספר מגיד מישרים (יוסף בחירי, השער העשירי, עמ' תה), מביא פרופ' מאיר בניהו ”תעלומה גדולה”, שנולדה מתוך הערה של פרופ' גרשום שלום על נייר שנמצא בטופס ספר מגיד מישרים שבספרייתו. פרופ' שלום כותב כי ראה בשנת תש”ג כתב-יד של ליקוטים מתוך ספר המגיד שנמצא בידי שמחה אסף, ומתוך הקדמתו הבין שנכתב על ידי אבי המו”ל של מהדורת לובלין – ר' שמואל בינגא. פרופ' שלום כותב: ”ושם הספר ההוא מוסר השכל... ושם אומר שהוא הוא המו”ל של ס' המגיד”. את השינוי בין השם ”בינגא” לשם ”גארמיזא” המופיע בהקדמת כתב-היד מנסה שלום ליישב בדרך דחוקה. בניהו תמה על דבריו של שלום, ומסיים: ”ביקשתי כ”י זה בכל מקום ולא עלתה בידי למוצאו, מי יתן ויתגלה ויתרץ לנו קושיות ובעיות”. כתב-היד המדובר הוא זה שלפנינו, וכאן מתברר, כאמור, כי מחברו וכותבו הוא רבי שמואל גארמיזאן, וכי אינו כותב בהקדמתו שהוא המו”ל של מגיד מישרים, כפי שסבר שלום, אלא שהוא היה הראשון שקרא לחיבור בשם זה]. כתב-היד שלפנינו בנוי באופן של ליקוטים מתוך ספר המגיד, עם שילוב של פירושים והרחבות מאת רבי שמואל גארמיזאן. רבי שמואל גארמיזאן ליקט בעיקר את דברי המוסר שבדברי המגיד, המוכיח ומייסר את רבי יוסף קארו ומדריך אותו כיצד לנהוג בפרישות ובדרכי תשובה. על פי רוב, השמיט רבי שמואל גארמיזאן חלקים נכבדים מהדרושים על הפרשיות והתמקד בדברי המוסר, אך לעתים השאיר או קיצר קטעים מתוך הדרושים לפי שיקול דעתו. במקביל, לאורך כתב-היד הוא משלב קטעים רבים וארוכים של פרשנות, הסברים והרחבות משלו. לפני כל קטע כזה הוא מקדים בדרך כלל: ”אמר המעתיק”. בחלק מהמקומות דן בהבנת דברי המגיד (לדוגמה בדף כט, ב: ”אמר המעתיק – דברי המגיד נראים כהררים תלויין ומגדל הפורח באויר ואחר ההשקפה וההתבוננות אנו יורדין לסוף דעתו ומבינין הענין ונערבים דבריו לחיך כמו נופת צופים...”). במספר דפים הוסיף רבי שמואל גארמיזאן גם הגהות והרחבות בשוליים. בכך יצר רבי שמואל גארמיזאן חיבור שנותן דגש על הפן של ההדרכה המוסרית שיש בספר מגיד מישרים, המשולב בחיבור מוסרי-דרשני מקורי משלו (על ההבחנה בין חלקו הקבלי-דרשני של החיבור מגיד מישרים ובין חלקו המוסרי, ראו: מרדכי פכטר, ספר מגיד מישרים לר' יוסף קארו כספר מוסר, דעת, חוברת 21 [תשמ”ח], עמ' 57-83). כתב-היד שלפנינו כולל אם כן העתקות מוקדמות מספר מגיד מישרים (מהדור שאחר רבי יוסף קארו; וראו להלן על חלקו של רבי שמואל גארמיזאן בהעתקת החיבור). בהשוואה מדגמית בין כתב-היד שלפנינו למהדורת ספר המגיד בהוצאת ”אהבת שלום” (ירושלים, תשפ”ג), המבוססת על כתבי-היד הידועים של החיבור, נמצאו הבדלים רבים, מרביתם שינויי לשון וניסוח קלים, אך לעתים גם הבדלים משמעותיים יותר. כך לדוגמה: בכתב-היד, דף י, עמוד א, נכתב קטע בלשון המגיד: ”...הזהר להרהרא במתנייתא דילי תדיר ואל תרבה דברים והזהר מדיבור שוא ודברי בטלה ומה גם לשמוע מילי דבדיחותא ואל תהרהר בדברים אחרים בעידן צלותא... ואינון בני נשא דלא בעו להתהנאה מבני נשא בהאי עלמא כענין אלישע יזכו ליהנות מזיו השכינה כעוה”ב בלי שום אמצעי מדה כנגד מדה כשם שבעוה”ז לא לקחו מתנות משום אמצעי כן בעוה”ב ואתה שלום”. במקביל, בנדפס (במהדורת אהבת שלום – סימן צט, עמ' תיז-תיח), מובאים הדברים כתיעוד דברי המגיד בלשונו של רבי יוסף קארו: ”...הזהירני על הרהור במשנה תמיד ויסרני מלהרבות דיבור, ומה גם לשמוע מילי דבדיחותא ומלהרהר בדברים אחרים בעת התפלה... עוד אמר לי שאותם שבעולם הזה אינם רוצים ליהנות מבני אדם, הם זוכים לעולם הבא ליהנות מזיו השכינה בלי שום אמצעי, מידה כנגד מידה, כשם שבעולם הזה לא לקחו מתנות הקדוש ברוך הוא על ידי אמצעי כן לעולם הבא”.