בידספיריט | ”מעשה השם” – ונציה, שע”ח,


”מעשה השם” – ונציה, שע”ח, 1618 – דף מודפס, עם דברי קינה ושירים מאת רבי דוד מצא מקורפו – עותק יחיד בעולם - דף מודפס, ”מעשה ה'”, דברי קינה ושירים, מאת רבי דוד מצא (מאצא) מקורפו, על פטירת בני משפחתו בעקבות מגיפה, ועל פטירתם של אנשים רבים נוספים, חלקם מחוג מכריו וסביבתו. ונציה, דפוס פייטרו ולורינצו בראגאדין, בבית ייואני קאיון, שע”ח [1618]. דף בפורמט גדול, מודפס מצדו האחד. הטקסט מוקף במסגרת. בראש הדף הכיתוב ”מעשה ה'”, ומשני צדיו: ”לישועתך קויתי ה'”, ”לפורקנך סברית ה'”. המחבר, רבי דוד מצא, פותח בדברי קינה ארוכים על אנשים ממשפחתו ומחוג מכריו, שהלכו לעולמם מסיבות שונות, חלקן טראגיות. בתחילה מקונן המחבר על פטירתם של בנו משה ושני ילדיו, שנספו במגיפה באי זאנטי (זאקינטוס, יוון), יחד עם אנשים רבים נוספים. אחריהם מזכיר המחבר מספר רבנים ותלמידי חכמים שנפטרו: רבה צלא, בנו של רבי אברהם צלא [צלח], מהעיר ארטא (צפון מערב יוון, שנפטר בשנת שע”ז); ”הרב הגדול”, רבי ליב סארוואל (מחכמי ונציה הנודעים); רבי שמואל ארלי ורבי משה קאסיס ממנטובה, אותם מכנה המחבר ”גדולי הדור” (וכן מציין כי נשא כשנה קודם לכן הספד קצר על רבי שמואל ארלי, בקורפו); ורבי שולם רוינה, שנרצח בעת היותו בדרך, בידי ליסטים. בהמשך מזכיר המחבר את אחד המאורעות הקשים בתולדות יהדות שאלוניקי – הריגתם של למעלה משמונים סוחרים יהודים שנפלו בשבי בעת חזרתם מיריד דולייא, ביום י”ד באלול שע”ז, ובהם אחד מידידיו (המחבר מציין כי השמועה על הירצחם הגיע אליו ביום שמיני עצרת שע”ח). כן מוזכרת פטירתו של בנו הבכור של רבי יהודה אריה ממודינה (אותו מחשיב המחבר כ”מורי ורבי ומיודעי”), מרדכי, שנפטר בן עשרים ושש שנים, וכן מוזכרים שמות של תלמידי חכמים נוספים, ומספר שמות של נשים שהלכו לעולמן. לאחר פירוט שמותיהם הרבים של הנפטרים, מוצא המחבר לנכון להדגיש כי ”בקרוביו נקדש קדוש ישראל, ועלינו להצדיק את הדין, על כן באתי ושרתי וגשתי שירים לה'... והם כמו שיר וצדוק דין וגם הודאה לשמו, כי הוא את אשר יחפוץ יעשה, ונפשותיהן של צדיקים לפניו כקרבן אשה, על כן קראתי שם המגלה הזאת מעשה ה' כי נורא הוא...”. בחלקו התחתון של הדף מופיע השיר, עם רמזים שונים, כפי שמסביר המחבר: ”וחברתי באות התי”ו שלשה בתים שהם ששה תיבות, עבור יעלו לחשבון שלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה, כמו שהתורה מתחלת בבי”ת ומסיימת בלמ”ד, שהם ל”ב, והם עשר בתי'[ם], נגד עשרה מאמרות ועשר דברות ועשר ספירות והמשכילים יזהירו...”. בחלק השמאלי התחתון, לאחר שיר קצר נוסף במעלת הצדקה, חותם המחבר את שמו, ומוסיף ה”מדבר בנהי וכותב בדמע מר נגוע ומעונה”. לאחר מכן מוזכר שהדף נדפס לרצון הגביר רבי יוסף גאון, וכן מופיעים יתר פרטי הדפוסת. רבי דוד מצא (מאצא), מחכמי קורפו. מתלמידיו של רבי משה הכהן מקורפו, בעל ספר ”ישיר משה”. ראו: מ' בניהו, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, תל אביב, תש”מ, עמ' 325-329; הנ”ל, דפוסי קאליון, אסופות, יג, תשס”א, עמ' קל (בניהו רשם את הדף על פי העותק שלפנינו). 39x24 ס”מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובמקומות נוספים (כולל קרעים חסרים בשוליים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק מצדו השני של הדף. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית וב-WorldCat. כפי הנראה לפנינו עותק יחיד בעולם. מקור: אוסף משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).