בידספיריט | רבינו בחיי על התורה –

רבינו בחיי על התורה – פיזרו, רע”ד, 1514 – דפוס גרשום שונצינו – חתימת הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל - ספר רבינו בחיי – ביאור על התורה, מאת רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה. פיזרו, דפוס גרשום שונצינו, רע”ד [1514]. בדף השער: ”ספר רבינו בחיי ביאור על התורה”. מעבר לשער מופיעים דברי פתיחה מאת המחבר. הדפסה בגופן מרובע, בשני טורים. מסגרת מעוטרת בתחריט עץ בדף השני, בו פותח הפירוש, עם עיטור נאה נוסף בחיתוך עץ סביב המילה ”בראשית” (עיטורים דומים מופיעים בדברי הפתיחה לספר מעבר לשער, ובראשי ספר שמות וספר ויקרא; בעותק שלפנינו מופיעה המסגרת המאוירת בעמוד הראשון של הדף השני, עקב כריכה הפוכה של דף זה; במקור העמוד הראשון של דף זה כולל את המשך הפתיחה, והמסגרת המאוירת מופיעה בעמוד השני). קולופון בדף האחרון: ”במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים קטן התלמידים, והוא גר שם פיזרו הקריה, בשנת רע”ד לפ”ק, נדפס תהלה לאל יתעלה ויתרומם...”. המחבר, רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט”ו-ה'ק' 1255-1340), מחכמי גירונה ומפרשני המקרא החשובים. תלמידו של הרשב”א. בפירושו קיבץ רבינו בחיי מקורות, פירושים ומדרשים, בארבעה רבדי פרשנות: רובד הפשט – המבוסס על פרשני המקרא בדרך הפשט; רובד המדרש – המבוסס על מדרשי האגדה; רובד הפרשנות השכלית – המבוסס על הפילוסופיה; ורובד רביעי המכונה ”דרך הקבלה”, או ”דרך האור”, המבוסס על ספרי הקבלה והמקובלים, ובין היתר נמצאות בו מקבילות לספר הזוהר, שטרם פורסם בתקופתו והיה כנראה למראה עיניו של רבינו בחיי. חידושו של רבינו בחיי היה באיגוד רבדי הפרשנות השונים וסידורם תחת כל פסוק, ובהרחבה של הרובד הקבלי, תוך העמקה וביאור דברי הסוד המופיעים בצמצום בפירוש הרמב”ן. על פי עדויות שונות, כבר בתקופה מוקדמת היה פירושו של רבינו בחיי חיבור נפוץ ומקובל בקרב העם. בעל התוספות יום טוב כתב כי ”רבים וכן שלמים היו רגילים מדי שבת בשבתו לקרא וללמוד ספר ר' בחיי”, וכן כתב רבי אברהם זכות בספר יוחסין: ”זה הספר יצא שמו בכל העולם”. מובאות רבות מספר רבינו בחיי מצויות בספר ”צאינה וראינה”, דבר המעיד על השימוש העממי שנעשה בספר. עוד לפני סופה של המאה השש עשרה נדפס החיבור בכעשר מהדורות, ועם השנים נדפסו עשרות רבות של מהדורות נוספות. העותק של הנגיד רבי יצחק הכהן שלאל. מעבר לשער רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: ”בירושלם תובב”א ע”י החכם כה”ר יוסף קורקוס נר”ו, מקנת כספי אני יצחק הכהן שלאל”. הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל עלה על כסא הנגידות במצרים (משרה בה החזיקו הרמב”ם וצאצאיו) בשנת רס”ב (1502), והנהיג את קהילת מצרים וקהילות ארץ ישראל. בין יתר פעולותיו ייסד והחזיק שתי ישיבות חשובות בירושלים, ובאמצעות בית דינו יזם ותיקן מספר תקנות חשובות, הידועה שבהן – תקנה משנת רס”ט על פטור תלמידי חכמים ממסים. באגרתו של יהודי אשכנזי שעלה לירושלים באותה תקופה הוא מתואר: ”...אשר היה נגיד על כל הארצות הללו ושמו החכם השלם הרב הגדול רבי יצחק שלל יר”ה והיה מפרסם לומדי תורה שבכל ארץ הצבי, החכמים והתלמידים...” (יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ' 178). עם כיבוש מצרים בידי העות'מאנים בשנת רע”ז בטלה הנגידות (ובכך היה רבי יצחק הכהן שולאל אחרון נגידי מצרים). אז עלה והתיישב בירושלים, עד לפטירתו בר”ח כסליו רפ”ה (סוף 1524). בין לומדי ישיבתו וחברי בית דינו נמנה הרדב”ז, כפי שכתב בספר ”קורא הדורות”: ”הר”ר דוד בן שלמה בן אבי זמרא... המפורסם בשם הרדב”ז, תלמיד רבינו יוסף סאראגוסי... וחברו של מהר”י קורקוס... והיה מישיבת הנגיד רבינו יצחק הכהן שולאל ומבית דינו וחותם עמהם על הסכמתו משנת הרע”ד...”; וב”שם הגדולים” כתב החיד”א בערכו של הרדב”ז: ”...והיה הרדב”ז מישיבת הנגיד רבינו יצחק הכהן שולאל וחתום בהסכמת הנגיד ובית דינו משנת הרע”ד... ומהר”י קורקוס היה חברו...”. הגאון רבי יוסף (מהר”י) קורקוס , ממפרשי הרמב”ם. מחשובי חכמי ירושלים ומצרים וראש ישיבה בדורם של האר”י ורבי יוסף קארו. היה כנראה תלמיד חבר של הרדב”ז. ידוע מכתב של האר”י הממליץ ללכת ללמוד בישיבתו: ”הנה ידידי כ”ר יצחק יצ”ו כתב לי לשאול עצתי לפני מי ילמוד ואני כתבתי לו שילך לפני כמה”ר יוסף קורקוס נר”ו...” (בניהו, תעודות מהגניזה על עסקי מסחר שלאר”י ועל בני משפחתו במצרים, ספר זכרון להרב יצחק נסים, חלק ה, ירושלים, תשמ”ה, עמ' רמא). כה כותב עליו החיד”א ב”שם הגדולים” (מערכת גדולים, בערכו): ”מהר”ר יוסף קורקוס היה מיוצאי גרוש ספרד, וחיבר חיבור נפלא על הרמב”ם ומביאו מרן בכ”מ, ומקרוב נדפס על ספר זרעים להרמב”ם, והרב חזון נחום מביא כמה לשונות ממנו, והרדב”ז כותב עליו הר”י קורקוס חברין ושקיל וטרי בהדיה בתשובה סי' ש”מ. מהר”י קורקוס, מלבד חבורו שחיבר על הרמב”ם כידוע חיבר שו”ת על לשונות הרמב”ם ששאלו ממנו... וגם חיבר שו”ת כמ”ש בתשובות שנדפסו בוויניציא, ובא לידי קצת תשובות מהר”י קורקוס על לשונות הרמב”ם וזכיתי והדפסתי בסוף קונטרס חיים שאל ח”ב, והוזכר הרב מהר”י קורקוס בתשובות אבקת רוכל... ועיין בתשובות הרב המבי”ט... דשקיל וטרי עם מהר”י קורקוס על תשובותיו” (ראו עוד אודותיו: אברהם דוד, חכמים בירושלים במאה הט”ז, שלם ה [תשמ”ז], עמ' 243-244; בהערה 118 שם מזכיר את הרישום שלפנינו וממנו לומד כי מהר”י קורקוס היה בירושלים כבר בעשור השני או השלישי של המאה ה-16, כלומר עוד קודם פטירתו של הנגיד רבי יצחק שולאל; וראו גם: ר' יעקב שמואל שפיגל, קונטרס תשובות לר' יוסף קורקוס, מוריה שסז-שסח [שנה לא ז-ח], עמ' יג ואילך). רישומים רבים בדף השער, בהם רישומי לידות ורישומים נוספים. עותק שלם. [274] דף. הרכב הקונטרסים: א-לג(8), לד(10). הדף השני נכרך הפוך. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (קרע חסר בדף השער עם פגיעה בשם הכותר ובטקסט מצדו השני, וקרע חסר גדול בשוליים הפנימיים של הדף השני, עם פגיעות במסגרת המאוירת ובטקסט, וכן קרעים עם פגיעות בטקסט בדפים שבקונטרס יא; הושלמו בצילום).