בידספיריט | יוסף בן מתתיהו – אאוגסבורג,

יוסף בן מתתיהו – אאוגסבורג, ר”ל, 1470 – מהדורה ראשונה של 'קדמוניות היהודים' ו'מלחמת היהודים' – עותק נאה בכריכה מפוארת - De antiquitate Judaica / De bello Judaico, שני חיבורים מאת יוסף בן מתתיהו, מתורגמים מיוונית ללטינית. דפוס Johann Schüssler, אאוגסבורג, [ר”ל] 28 ביוני ו-23 באוגוסט 1470 (שם המדפיס, מקום הדפוס והשנה נדפסו בקולופון, המופיע בעמוד האחרון של כל אחד מן החיבורים). לטינית. אינקונבולה. מהדורה ראשונה של שני חיבורים מאת יוסף בן מתתיהו (Flavius Iosephus), מן המקורות הבתר-מקראיים החשובים ביותר לתולדות העם היהודי. עותק מרשים בעל שוליים רחבים שנדפס על נייר עבה ואיכותי, שמור היטב, מאויר ומעוטר וכרוך בכריכה מפוארת בת-הזמן. הטקסט המודפס ערוך בשתי עמודות בכל עמוד, 50 שורות בעמודה, ומעוטר לכל אורכו ביד אמן: בראש כל ”ספר” (liber) מתנוססת אות פתיחה גדולת ממדים, מעוטרת ומצוירת בדיו ובפיגמנטים באדום, סגול, ורוד, חום, ירוק וכחול, בדגמים פרחוניים וצמחיים (Maiblumen), ובעיטורים נוספים. בסך הכול כולל הכרך 24 אותיות פתיחה מאוירות מרובעות המתפרשות על פני 10 שורות כל אחת, ו-5 אותיות פתיחה מוארכות וצרות המופיעות בין העמודות או בשולי העמודים. נוסף עליהן, בראש ההקדמה שבעמוד הראשון, מופיעה אות הפתיחה H, משורטטת בצבע כחול ומקושטת בדגם צמחי בצבע לבן על רקע זהב בוהק, ומוקפת במסגרת בגווני אדום וירוק. בשולי העמוד עיטורים בדגם עלי אקנתוס ופרחים ססגוניים בירוק, כחול, אדום וחום, ופרחים מנוקדים זהב. אותיות הפתיחה המתנוססות בראש כל פרק בכרך (capitulum) משורטטות באדום ובכחול ומתפרשות על פני שתי שורות טקסט; אות הפתיחה של כל פסקה, וכן אותיות וסימנים נוספים מודגשים בדיו אדומה. הספר כרוך בכריכה בת-התקופה מהעיר אאוגסבורג, עשויה לוחות עץ מחופים עור חזיר, ומעוטרת בהטבעות בדגמים פרחוניים וצמחיים שונים, בתימורות (פאלמיטות), ברוזטות, בדגמים גיאומטריים שונים ובציפורים. בלוח הכריכה הקדמי קבועים במסמרות ארבעה עיטורי פינות מפליז יצוק, עיטור מרכזי, ואבזם מעוטר אחד (האבזם השני אינו מקורי); בלוח הכריכה האחורי קבועים עיטור מרכזי ושני אבזמים (עיטורי הפינות החסרים הושלמו, ואינם מקוריים). עיטורי הפינות בלוח הכריכה הקדמי מתוארכים לשנת 1465, ולאורך שוליהם מופיע הכיתוב ”Maria hilf uns aus Not Ma”. כפי הנראה, בדומה לכרכים ידועים נוספים של 'קדמוניות היהודים' ו'מלחמת היהודים' ממהדורה זו, כריכת העותק שלפנינו ועיטורי הפליז נעשו בכריכייתו של המדפיס שיסלר עצמו (על כך, ראו:Paul Needham, Transactions of the Cambridge Bibliographical Society, 9 [1], 1986, עמ' 73, הערה 13; עיטורי פליז דומים, מתוארכים לשנת 1465 [עיטורי הפינות] ו-1464 [עיטורים מרכזיים], נקבעו בכריכת עותק של המהדורה שנמכר בסותבי'ס [לונדון, 7 ביוני 2017, פריט 203]; עותק נוסף עם עיטורי כריכה דומים נמכר בכריסטי'ס, ניו יורק, 23 באפריל 2001, פריט 69). על חיבוריו של יוסף בן מתתיהו החיבור קדמוניות היהודים (De antiquitate judaica), שהושלם בשנת 93 לספירה, סוקר ב-20 ספרים את תולדות העם היהודי למן בריאת העולם ועד לפרוץ המרד ברומאים. בחיבור זה המשיך יוספוס במשימתו להציג את היהדות לעולם ההלניסטי באור חיובי, באמצעות הדגשת הרציונליות של חוקי היהדות ומוסדותיה. יוספוס מספר מחדש את ההיסטוריה המקראית בתקופה שקדמה למאה הרביעית לפנה”ס. בעיסוקו בתקופות מאוחרות יותר הוא נשען על מגוון רחב של מקורות, ביניהם דיוניסיוס מהליקרנסוס, ניקולאוס מדמשק, פוליביוס, סטרבון, הספרים החיצוניים, ועוד. עד לשנת 1544 לא נדפס החיבור 'קדמוניות היהודים' מכתב-היד היווני; התרגום הלטיני שלפנינו נעשה לבקשת המלומד הלטיני קאסיודורוס (Cassiodorus, 485-585 לספירה), כנראה על פי כתב-יד שבספרייתו, והמתרגם נטל לעצמו חירויות מסוימות ביחס לטקסט היווני (על תרגום החיבור, ראו: H. Schreckenberg, Die Flavius-Josephus-Tradition in Antike und Mittelalter, ליידן, 1972, עמ' 105). מלחמת היהודים (De bello judaico) נכתב ככל הנראה בארמית בין השנים 75 ו-79 לספירה (כתב-היד הארמי המקורי לא שרד, אך יוספוס עצמו התקין את הגרסה היוונית המוכרת). החיבור מספר את תולדות הכיבוש הרומי של יהודה במאה הראשונה לספירה הנוצרית. בלב הספר תיאור המרד היהודי באימפריה הרומאית שהתרחש בשנים 66-70, הכולל את תיאור חורבן ירושלים ושריפת בית המקדש. החיבור מבוסס על ניסיונו האישי של יוסף בן מתתיהו, אשר שימש כמפקד הצבאי של יהודי הגליל ונפל בשבי הרומאי. החיבור נכתב בנימה אפולוגטית, שנועדה לפייס את האימפריה כלפי היהודים מחד ולנסות למנוע מרד יהודי נוסף, מאידך. מלבד מידע על מלחמת היהודים ברומאים, על הטקטיקות הצבאיות הרומאיות, וכד', נודעה לחיבור חשיבות כמקור ראשון במעלה לתולדות היהדות במאה הראשונה לספירה. גרסתו הלטינית של החיבור מיוחסת לרופינוס מאקוויליה (Rufinus Aquileiensis, 344/345-411 לספירה). הספר שלפנינו הוא הראשון שהדפיס יוהאן שיסלר (Johann Schüssler). שיסלר, המדפיס השני בעיר אאוגסבורג, עסק בכריכת ספרים ובהמשך למד את מלאכת הדפוס אצל יוהאן מנטלין (Johannes Mentelin) בשטרסבורג. הוא השתמש בבית דפוסו במערכת אותיות שרכש מהמדפיס גינתר ציינר (Günther Zainer), המדפיס הראשון באאוגסבורג. בשנת 1473, לאחר שהדפיס פחות משנים עשר ספרים, מכר שיסלר את חמשת מכבשי הדפוס שהיו בבעלותו לבית המלאכה של כנסיית St. Ulrich und Afra באאוגסבורג, ושב לעיסוקו ככורך ומוכר ספרים. [287] דף (מתוך 288; ללא דף ראשון חלק). קולופון החלק הראשון נדפס בדף 202ב; קולופון החלק השני נדפס בדף 86ב. הרכב הקונטרסים:  (12]1-3, (10)4-16, (8)17, (10)18-19, (8)20, (10)1-7,(8)8-9.  40X29.5 ס”מ (Royal folio). עותק נאה במיוחד שנדפס על נייר עבה ואיכותי. נקבי עש זעירים בדפים אחדים בתחילת הכרך ובסופו, משוקמים שיקום מקצועי. כתמים,