בידספיריט | תיק מפואר לספר תורה עם

תיק מפואר לספר תורה עם זוג ”רימונים” וספר תורה – בגדאד, המאה ה-19 - תיק לספר תורה, עם ספר תורה וזוג ”רימונים”. [בגדאד, עיראק], המאה ה-19. כתובת הקדשה משנת תרי”ב [1852]. דיו על גוויל חום; פח-כסף רקוע ומוטבע; כסף יצוק (אינו חתום); הזהבה; עץ; פח נחושת; דיו וצבע על נייר. תיק בגדאדי מוקדם ומהודר עם זוג ”רימונים”, ספר תורה וכתובות הקדשה מעוטרות. בעל צורה האופיינית לתיקי ספר התורה העיראקיים המוקדמים, שצורתם כצורת מנסרה, עם כיפה שבראשה עיטור דמוי אגס ממנו משתלשלות שרשראות עם פעמונים. התיק מחופה יריעות כסף חלקות ומוזהבות אליהן קבועים במסמרים עיטורי כסף רקועים בדגמים חוזרים. סביב הכיפה עטרה בדגם צמחי חוזר. התיק מלווה בזוג ”רימונים” בעלי גוף דמוי אגס, מוזהבים בחלקם ונושאים כתובות הקדשה חקוקות ורקועות: ”של האשה כתון אשת פנחס הכהן” וכתובת נוספת, רקועה וקשה לקריאה, כנראה משנת תרכ”ה (1865). בראש התיק ובתחתיתו חקוקה כתובת הקדשה בשתי רצועות-טקסט: ”תיק זה וס”ת שבו עשתה אתו האשה הג' סי' פרחה בת ה'מ' סלימאן מנחם דניאל נ”ע // על מי' [על מנת] בכל מקום שתרצ' בעלת הספר תו' [תוכל] להו' [להוציאו] ולהולי' [ולהוליכו] למקומו' אחרים הרש' בי' ובי' באי כו' [הרשות בידה ובידי באי כוחה]” (אודות משפחת דניאל, ראו להלן). בחלקו הפנימי של התיק מופיעות כתובות נוספות, כתובות בכתב-יד אמנותי על גבי דפי נייר המעוטרים בדגמים צמחיים צבעוניים ועשירים ומחופים לוחות זכוכית. בכתובת הימנית מופיעים פסוקים הקשורים בתורה (”וזאת התורה אשר שם משה...”) ובלוח השמאלי מופיעה כתובת הקדשה (שונה מן הכתובת החיצונית): ”תיק זה / וספר תורה / שבו הקדישה / אותו האשה כתון / בת הלל משה אשת / יחזקאל אברהם / שמעון שנת תרי”ב”. כתובת מעוטרת זו נוצרה – קרוב לוודאי – בידי הסופר-האמן יצחק מאיר חיים משה גבאי, אשר פעל בבגדאד באותה תקופה ויצר כתבי-יד מעוטרים מסוגים שונים, בהם מגילות אסתר מעוטרות על קלף. כתובות ההקדשה המופיעות על גבי התיק משקפות מנהג שהיה קיים בקהילות עיראק וסביבותיה: במקרים בהם תיקי התורה המהודרים התבלו נהוג היה לתקנם ולשפצם, והתורם למלאכת השיפוץ זכה בהנצחת שמו על גבי התיק, לעתים תוך החלפת הכתובות הישנות (למידע נוסף אודות תופעה זו, ראו: ברכה יניב, מעשה חושב, התיק לספר תורה ותולדותיו. אוניברסיטת בר אילן ומכון בן צבי, 1997, עמ' 77-78). במקרה של התיק שלפנינו נראה כי הכתובות משנת תרי”ב המופיעות בחלקו הפנימי של התיק הנן הכתובות המוקדמות ביותר (וייתכן שגם הן מחליפות כתובות מוקדמות עוד יותר), ה”רימונים”, על כתובותיהם, נוספו בשלב מאוחר יותר, ודווקא הכתובת הרקועה בחלקו החיצוני של התיק היא המאוחרת ביותר, ונוספה לאחר שנת תרכ”ז (1867), כנראה כתחליף לכתובת מוקדמת יותר. עובדה זו מתבררת מזהותה של האישה הנזכרת בכתובת, פרחה בת סלימאן מנחם דניאל. פרחה הייתה נכדתו של מנחם דניאל בן מנחם גרג'י, אחד הגבירים המפורסמים בבגדאד בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. אביה, סלימאן מנחם דניאל, הנזכר בכתובת ההקדשה עם הביטוי ”נוחו עדן”, נרצח בשנת תרכ”ז (1867), ומכאן עולה שכתובת ההקדשה נוצרה לאחר שנה זו. התיק מלווה בספר תורה שלם, כנראה מעיראק או מהסביבה, מהמחצית השנייה של המאה ה-19, הכתוב על גבי גוויל בצבע חום-בהיר. גובה התיק: 97.5 ס”מ, קוטר הבסיס: 27 ס”מ. מצב כללי טוב. כיפופים, שברים קלים בכסף, בעיקר בשוליים, עם כמה פיסות חסרות. מסמרים חסרים. מעט בלאי בחיפוי הבד הפנימי. פיסות רבות חסרות בחיפוי פח-הנחושת שבתחתית, פיסות חסרות בעץ. ה”רימונים”: גובה: 20.5 ס”מ, רוחב מרבי: 5.5 ס”מ. מצב בינוני. כיפופים, שברים ופגמים. הברגות רופפות. באחד ה”רימונים” החלק המרכזי חובר במהופך, בסיסו חסר ובמקומו הולחמה לוחית כסף מלבנית. שרשראות חסרות. גובה ספר התורה: 49.5 ס”מ. הספר שלם ומצבו הכללי טוב. כתמים. כמה תפירות פרומות בחיבורי היריעות אלה לאלה. יריעה אחת מנותקת. תיקונים של כמה מילים במקומות שונים.