בידספיריט | אוסף ספרים – עותקים מיוחסים,

אוסף ספרים – עותקים מיוחסים, רבנים ואדמו”רים – תקל”ג-תרפ”ו - אוסף מגוון, שנים-עשר ספרים ודף נוסף – עותקים מיוחסים של רבנים, אדמו”רים וצדיקים שונים: • ספר זכרון יוסף, שו”ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב”ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב”ב [בוכבינדר], [תקל”ג-תקל”ד, 1773]. מהדורה ראשונה. בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו”רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא ”כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים”. רישומי בעלות בדף השער: ”קניתי מהוני לכבוד קוני... הק' צ' הירש בהרב מוהר”א... ק”ק אורלא, פה יומא דשוקא וויסאקי החל בהאי שתא תקס”ד”; ”משלי שלמה זלמן הכהן”. הגהות (קצוצות) במספר דפים, משני כותבים. • ספר לבוש עיר שושן, על חושן משפט, מאת רבי מרדכי יפה, בעל ה”לבושים”. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב”ק, [תקפ”א, 1821]. בדף השער רישום ”לבהמ”ד מנחם ציון”, בכתב-יד קדשו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט [שהיה אחראי על ספרית ”בית המדרש מנחם ציון” בירושלים]. • ספר משנה תורה להרמב”ם, חלק שני – נשים קדושה. ברדיטשוב, [דפוס רבי ישראל ב”ק, תקע”ח-תקפ”א, 1819-1821]. הסכמות (שרובן הועתקו מהמהדורה הקודמת), מאת גדולי החסידות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות אב”ד אוסטרהא, רבי אשר צבי מאוסטרהא, דייני ברדיטשוב, ועוד. חסרים 2 דף בסופו (רנט-רס). בדף השער חותמת הרב ”אברהם קאפעליאנסקע – חופ”קק אדעסא” [רבי אברהם קפלינסקי]. • ספר זכרון יהודה, חלק ראשון – ”פתחי טהרה”, פתיחה לסדר טהרות, מאת רבי יהודה אבלסון. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, [תרי”א] 1851. נייר כחלחל. העותק של רבי יצחק צבי הלוי, חתן הגאון רבי יצחק אייזיק חבר אב”ד סובלק , וממונה ”כולל סובאלק” בירושלים. בדף השער חתימת ידו: ”יצחק צבי הלוי”. • ספר פרי יהושע, על מסכת פסחים, מאת רבי יהושע לאנג. ווילנא, דפוס שמואל יוסף פין ואברהם צבי ראזענקראנץ, תרכ”ז, 1867. העותק של הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר (ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר). בדף המגן הקדמי חותמת (עם קרע חסר באמצעה): ”יצחק ב[לאזער] מלפנים רב בע”מ [-בעיר מלוכה], [פעטע]רבורג [קאוונא]” – הגאון רבי יצחק בלזר אב”ד פטרבורג (תקצ”ז-תרס”ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי”ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב”ד בשנים תרכ”ב-תרל”ח. בשנת תרל”ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר”מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת ”כנסת ישראל” שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס”ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס”ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב”חצר שטרויס”, יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו”ת ”פרי יצחק”, שני חלקים. • ספר צרי היגון, מוסר ופילוסופיה, מאת רבי שם טוב בן יוסף פאלקירה, [עם הגהות מאת ר' שאול בן שמעון]. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל”ז, 1876. בדף השער: ”סגולת ספר צרי היגון, להשקיט הנפש מדאבון. כטוב חמשת מיני דגן, להשביע הגוף מרעבון”. העותק של האדמו”ר רבי פנחס רבינוביץ' מקנטיקוזבה. בדף השער ובדפים נוספים חותמות של רבי ”פנחס ראבינאוויטש, קאנטיקאזיווע” – האדמו”ר רבי פנחס רבינוביץ' (תרכ”א-תרפ”ו), אדמו”ר בקנטיקוזיבה (פלך חרסון). ממלא מקום אביו האדמו”ר מליניץ, רבי יצחק יואל. מתואר כ”גאון עצום בנגליות התורה”. חיבורו ”עבודת יצחק” על התורה נשאר בכתב-יד. מבניו: רבי יעקב ישראל האדמו”ר מחרסון ורבי מנחם נחום רבינוביץ' אב”ד חיפה. בין חתניו: האדמו”רים רבי משה מסטולין ורבי יצחק מסקווירא (ראה אודותיו: אנצ' לחסידות, ג, עמ' תקלט). • ספר דעת קדושים, דרושים וחידושים שונים בהלכה ובאגדה, מאת רבי רפאל הכהן אב”ד המבורג. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגן, תרל”ט, 1878. העותק של האדמו”ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות שלו: ”חיים מאיר יחיאל שפירא”; ”חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)”. רישום בכתב-יד בדף השער: ”זה הספר שייך לחיים מאיר יחיאל שפירא” – האדמו”ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ”ד-תרפ”ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה”ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו”ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו”ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת ”ישוב ארץ ישראל”, ובשנת תרפ”ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו. • ספר שני לוחות הברית (של”ה הקדוש), חלק ראשון, דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. [ברעסלאו, דפוס הירש זולצבאך, תרט”ז, 1856, בערך]. חלק א' מתוך שלושה כרכים. רישום בכתב-יד בדף המגן: ”יום ב' תולדת נתתי לר' יצחק אהרן שני רייס.. מעות...”. כריכת עור מקורית. העותק של הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בעל ה”מנחת יצחק”, מימי צעירותו. בדף המגן חותמתו: ”יצחק יעקב ווייס – וארדיין גדול” – הגאון הנודע רבי יצחק יעקב ווייס (תרס”ב-תשמ”ט), מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעל שו”ת ”מנחת יצחק” (עשרה חלקים). לפני השואה היה חתנו של הגאון רבי דוד צימטבוים ראב”ד גרוסוורדיין (אשתו הראשונה נספתה אח”כ בשואה). רב בקהילות גרוסוורדיין ומנצ'סטר (אנגליה). בשנת תש”ל נקרא ע”י האדמו”ר מסאטמר לכהן כראב”ד ”העדה החרדית” בירושלים.